קמפיין חדש-לעצור את העקירה

3 תגובות

הפגנה נגד תכנית פראוור מול משרדי הממשלה ב-11.12.11. תצלום: קאיד אבו לטייף

שילחו הודעה לשר בני בגין

יש לנו רק ארבעה ימים לעצור את הצעת החוק הממשלתית, שתביא לעקירתם של למעלה מ-30 אלף בדואים מבתיהם ותפקיע את אדמותיהם בנגב.

הקהילה הבדואית כבר נלחמת באפליה המבישה הזו, והיא זקוקה לעזרתנו. הנה ההזדמנות שלנו: הממשלה יסדה מנגנון שמאפשר לציבור להגיב על הצעת החוק – אם נציף אותה בהתנגדויות נוכל לעצור את האפליה איומה הזו.

אנחנו חייבים לפעול במהירות – הממשלה מאפשרת להגיש תגובות רק עד סוף השבוע הזה. בואו נתמוך באחיותינו ואחינו הבדואים עכשיו ונציף את המערכת בהתנגדויות לתכנית. השתמשו בטופס מימין כדי להגיש את התנגדותכם ישירות לשר בגין שאחראי על פניות הציבור בנושא, והפיצו את המסר הלאה לכל מי שאתם מכירים.

מה מטריד מנהיגים צעירים ברהט ?

2 תגובות

עמיתי התוכנית למנהיגות חברתית של מכון מנדל השתתפו בסדנה עם המעצבת הגראפית רוני לוית ויצרו תערוכה המוצגת בימים אלה במרכז מנדל למנהיגות בנגב בב"ש.

תנועה תרבותית ברהט. פאדי אלעוברה/קאיד אבו לטיף

תמונות וטקסטים נילווים
משתתפי התוכנית

רוני לוית היא מעצבת המתמחה באינפוגרפיקה, תחום בעיצוב גראפי העוסק בהצגת נתונים באמצעים גראפיים חזותיים. משתתפי התוכנית באים מתחומי עיסוק שונים. רק אחד מהם קאיד אבו לטיף עוסק בקולנוע וקרוב יותר לעשיה חזותית. אף על פי כן יצרו כל משתתפי הסדנה כרזות מאירות עיניים המשקפות חלק מהסוגיות החברתיות המטרידות את צעירי רהט ומשקפות במידה מסוימת את תקוותיהם וחלומותיהם לגבי עירם ומעמדה הכלכלי והתרבותי.

הכרזות שיצרו התבססו על הצבת שאלה כמו: האם הילדים שמחים להגיע לביה"ס? או, כיצד משפיעה הפלישה של תושבים מסוימים לשטחים ציבוריים על שאר התושבים ? השלב הבא היה ניסיון למיפוי התופעות ואיסוף נתונים ובשלב האחרון אימצו את האמצעים החזותיים להצגת התוצאה והמסקנות.

בין הנושאים שהשתקפו בכרזות היו נשירת תלמידים מבתי הספר, גישה להשכלה גבוהה, הקשר בין דעות קדומות ואושר, כוח הקניה של התושבים, בטיחות ילדים במרחב הבית והשאיפה להיות מובילים בתחום התרבות.

רהט...לא שלך לבד! סאלח אבו ג'עפר

הכרזות משקפות את העניין של המשתתפים להציב במקום הראיה השבטית-מסורתית תמונה רציונאלית ולבחון השפעות כמו ג'נדר, לאומיות ומעמד כלכלי על התופעות שבמבחן. יחד עם זאת, עבודה אחת לפחות, זו של קאיד אבו לטיף ופאדי אלעוברה משתמשת בנתונים באופן מניפולטיבי כדי לצור סיפור חליפי למציאות שברצונם לתקן.

לצד כמה נתונים טריוויאליים, מאפשרת התצוגה להכיר גם נתונים פחות ידועים על החיים ברהט ולהעלות שאלות נוספות. בכרזה המתארת את נשירת התלמידים מבתי הספר, נחשפת העובדה כי בכיתות הנמוכות נשירת בנים ובנות מהלימודים שווה, אולם בכתות הגבוהות, נשירת הבנים גבוהה באופן משמעותי מזו של הבנות. כיצד אפשר להסביר נתון זה? האם הוא נובע מקושי כלכלי הגורם לצעירים לצאת לעבודה מוקדם כדי לסייע בפרנסת המשפחה? האם מרגישים הצעירים כי סיכוייהם להשכלה גבוהה נמוכים ולכן פורשים מלימודים בשלב מוקדם ?

הכרזה על השפעת השגת הגבול על החיים ברהט מעוררת אף היא עניין מיוחד. המעבר של באוכלוסיה הבדואית לישובים עירוניים יצר מציאות חדשה שבה צריכים להמיר מושגים מסורתיים של חלוקה ושליטה במרחב למושגים אורבאניים כמו "מרחב פרטי וציבורי" עירוני. הטשטוש שבין הציבורי והפרטי ובין פוליטיקה שבטית למנהל תקין מפנה את מקומה בהדרגה לאימוץ סטנדרטים של תכנון, רישוי ונורמות של התחשבות בסביבה ובצרכים ציבוריים. התהליך אינו פשוט לכן הבחירה לגעת בנושא היא בחירה אמיצה המשקפת שינוי תפיסתי שעוברים הבדואים ועתיד להתבטא בנורמות השלטוניות והאזרחיות שמובילים כבר עכשיו הדור הצעיר של מנהיגים חברתיים בדואים.

תודה להודא אבו עבייד על ההדרכה בתערוכה ועל החומרים הנילוים

אפשר לבקר בתערוכה בתאום עם מרכז מנדל למנהיגות בנגב

טלפון 08-6201444

פורום דו קיום בנגב: הריסות בתי הבדואים בנגב הוכפלו בשנת 2011

תגובה אחת

במקביל להמשך המאבק בתוכית פראוור-עמידור ועל רקע המשך הריסות הבתים, ועקירת עצים באל עראקיב בשבוע האחרון, פרסם פורום דו קיום בנגב שני  דוחות חדשים באנגלית. הראשון נועד לדיון בועדת האו"ם לביעור אפליה גזעית. הדו"ח השני מרכז את נתוני הריסות הבתים בנגב ב-2011. שני הדוחות מציינים את התגברות האיום בפינוי המוני של תושבים בדואים ואת התגברות הרסות הבתים בשנת 2011.

המשמרת השבועית במחאה על הרס אל עראקיב- צילום פורום דו קיום בנגב

פורום דו קיום בנגב הגיש ב -30 בינואר דו"ח לוועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (ICERD). הדו"ח מתמקד ביישום האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית לגבי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. הועדה תדון במצב הבדואים בישראל ב -15 ו 16 בפברואר 2012.

ועדת האו"ם מספקת מסגרת משפטית מחייבת שעמים ילידים, כמו הבדואים בנגב, יכולים להשתמש בה כדי להסב את תשומת הלב במקרים של אפליה גזעית. לישראל יש מחויבות משפטית לקיים את הוראותיו. עם זאת, על פי המתועד בדו"ח, הבדואים בנגב כפופים לחוקים, מדיניות ופרקטיקות המפלות את הבדואים. זאת  בעקבות נחישותה של המדינה להגדיל את האוכלוסייה היהודית באזור על חשבון האזרחים המקומיים שלו.

דוגמאות לכך הן, חוסר השוויון במתן שירותים וגישה למשאבים ולקרקע, הניסיון לרכז את הבדואים בעיירות והעדר הכרה בזכויות מסורתיות במקרקעין. יתרה מזאת, לא זו בלבד שחוות בודדים יהודיות בנגב אושרו בדיעבד על ידי המדינה, המדינה אישרה לאחרונה גם את הקמתם של עשרה יישובים חדשים ליהודים. אלפי בדואים, לעומת זאת, עומדים בפני עקירה בכוח על פי התוכנית פראוור- עמידרור שגובשה כמעט ללא שיתוף הקהילה הבדואית ואושרה על ידי הממשלה ב -11 בספטמבר 2011.

מחצית מאוכלוסיית הבדואים בנגב חיים במה שמכונה "כפרים לא מוכרים", אשר חסרים שירותים בסיסיים כגון מים זורמים, חשמל, פינוי פסולת, קווי טלפון, כבישים סלולים, בתי ספר ומרפאות . תושבי הכפרים הללו חוו הסלמה של הריסת בתים במהלך השנים האחרונות על ידי הרשויות הישראליות ושימוש גובר בכוח. בניגוד לעמדת המדינה, שבעת הישובים הבדואים הקיימים, אינם מסוגלים לקלוט את הזרם של כ- 30,000 תושבים חדשים שיפונו מבתיהם במידה והתוכנית שאושרה תצא לפועל.  יישובים אלה סובלים משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בישראל.ומדורגים בתחתית הסולם בפרמטרים כלכליים וחברתיים רבים. מרבית הבדואים דוחים את ההצעה ועל כל פנים יסרבו לוותר על תביעותיהם ולנטוש את אדמות אבותיהם. הבדואים הם חברה מסורתית הרוצה לשמור על אורח החיים החקלאי ורובם אינם מעונינים באורח חיים עירוני.

הדו"ח המלא באתר פורום דו קיום בנגב.

הדו"ח השנתי על הריסת הבתים בנגב

פורסם הדו"ח השנתי באנגלית של פורום דו קיום בנגב.  הדו"ח מתעד את ממדי הריסת הבתים  בכפרים הבלתי מוכרים בנגב במהלך שנת 2011. בשנה זו המשיכה הממשלה את מדיניותה לצמצום אזור המחיה של המיעוט הערבי בנגב באמצעות אי הכרה בכפרים שלהם, הריסת בתים, השמדת יבולים ובדרישה לשלם את עלויות הריסת הבתים שלהם (כפי שהיה במקרה באל עראקיב).

דו"ח זה מתעד מספר התפתחויות משמעותיות במהלך 12 החודשים האחרונים. מספר הריסות הבתים הוכפל בשנת 2011 ליותר מ- 1000. נתון  זה משקף את התעצמות התוקפנות של המדינה כלפי אזרחיה הבדואים.  ב -6 בדצמבר, בית משפט השלום ביטל 45 צווי הריסה בכפר אלסירה עם זאת, אותו בית המשפט דחה בשבוע שלאחר מכן בקשה לבטל את 33 צווי הריסה בכפר עתיר אום אל חירן. לבסוף, במבצע שכונה "זרוע נחושה", נהרסו 33 בתים בשבוע אחד בחודש נובמבר.

הדו"ח מציין גם החלטות מדיניות המשפיעות לרעה על הבדואים למשל, ב -11 בספטמבר, ממשלת ישראל אישרה את תוכנית פראוור- עמידרור שאם תיושם,תביא לפינוי של בין 30,000 ל 45,000 בדואים מבתיהם והריסת כפרים שלמים.יתר על כן, ב -30 באוקטובר אישרה הממשלה את הקמת 10 יישובים יהודיים חדשים באזור ערד, שחלקם ייבנה על אתרי כפרים בדואים.

הדו"ח המלא באתר הפורום.