הודח ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים- עדאלה יוזם קמפיין נגד פראוור

2 תגובות

השבוע הושק קמפיין ציבורי חדש של עדאלה נגד תוכנית פראוור. הקמפיין הכולל כרזות, עצומה אינטרנטית ודף פייסבוק, הצליח תוך ימים ספורים לגייס מאות חתימות ולייקים מהארץ ומהעולם.

דף הקמפיין באתר עדאלה

אך מדוע דווקא עדאלה היא שמובילה את מאבק הבדואים נגד התכנית ?

ביולי קיבל המאבק נגד תכנית פראוור חיזוק משמעותי מהפרלמנט האירופי כשזה קיבל החלטה הקוראת לישראל לעצור את התכנית ואת מדיניות הפינוי והנישול של אוכלוסיית הבדואים. ההחלטה היא השג בולט של המאמצים שעושים ארגונים כמו עדאלה , האגודה לזכויות האזרח, פורום דו קיום בנגב ואחרים בזירה הבינלאומית ע"מ להגביר את המודעות למדיניותה המפלה של ממשלת ישראל כנגד הבדואים. ד"ר תאבט אבו ראס המנהל את הסניף הדרומי של עדאלה התבלט בשנתיים האחרונות במאמציו לגייס דעת קהל בינלאומית נגד התכנית.

במרכז הקמפיין עומדת ההתנגדות לתכנית פראוור שאושרה ע"י הממשלה זה מכבר ומקודמת ע"י הרשות להסדרת התיישבות הבדואים והשר הממונה בני בגין. ע"פ התכנית יפונו מרבית הכפרים הבלתי  מוכרים ותושביהם ייושבו מחדש בעיירות שהקימה המדינה. בדף הקמפיין באתר עדאלה נטען כי כ-70000 בדואים יפונו מאדמתם בעקבות יישום התכנית. תזכיר החוק המבוסס על תכנית פראוור פורסם בינואר השנה, אך החוק טרם הובא להצבעה בכנסת.

הודח אברהים אלוקילי ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים

בחודשים האחרונים נפגשו בני בגין וצוותו עם קבוצות שונות של מנהיגים ותושבים בדואים לדיונים על יישום התכנית. אף שנציגי הממשלה ממשיכים להצהיר כי מהליכיהם נועדו להגיע להסכמות עם הבדואים, התפיסה הרווחת בקרב מנהיגי הציבור הערבי והבדואי היא שמדובר במראית עין של הדברות עם האוכלוסייה, בעוד שהממשלה אינה פתוחה לשינויים משמעותיים בתכנית בסוגיות העיקריות: שאלת הבעלות על קרקע ופינוי הכפרים הבלתי מוכרים. כתוצאה מכך, מחרימים מנהיגים בדואים רבים את השיחות ואת הכנסים שמארגן השר בגין.

על רקע זה פורסמה בשבוע שעבר הודעה של הועד הערבי לזכויות אדם בנגב, התובע מהמועצה לכפרים הבלתי מוכרים להדיח את העומד בראשה אברהים אלוקילי. אלוקילי נחשב זה מכבר כמי שמחבל בניסיונות של מנהיגים אחרים לקדם קו ניצי יותר מול הממשלה. אלוקילי השתתף לאחרונה בכנס הסברה לקידום תכנית פראוור בכפר ואדי אל נעם לצידו של בני בגין ובכירים נוספים. השתתפותו עוררה את זעמם של ראשי הוועדים בכפרים הבלתי מוכרים. הם סבורים כי המועצה לכפרים בלתי מוכרים נמצאת בשפל עמוק מאז מיניו של אלוקילי ומאשימים אותו באי סדרים כספיים, בשיתוף פעולה עם השלטון בניגוד לאינטרסים שלהם ובחוסר מנהיגות.

חסין אלראפיעה היו"ר הקודם של המועצה מאשים אותו כי הרס את המועצה והפך אותה לבלתי רלוונטית. זה מסביר אולי מדוע ארגונים ארציים כמו עדאלה מוצאים את עצמם בחזית המאבק במקום המנהיגות המקומית. אלוקילי שלא כקודמו נבחר ע"י ראשי ועדי הכפרים המרכיבים את המועצה. אם הדחתו תוביל לבחירות כלליות על תפקיד יושב ראש חדש, יוכלו הבחירות לשמש פלטפורמה לגיוס הציבור הבדואי למאבק על זכויותיהם. בינתיים לא ברור אם יוחלף אלוקילי בזמן הקרוב, מי יחליף אותו וכיצד.

כתבתו של אחמד אבו סוויס:

מלכודת הפתאים של המסגד בבאר שבע

6 תגובות

מודעת דרושים תמימה שפורסמה לאחרונה במגזין האמנות המקוון "ערב רב" מעלה מחדש את הפרשה המשפטית והתרבותית סביב המסגד הישן בבאר שבע. התערוכה הראשונה שהוצגה במוזיאון החדש שהוקם במסגד התקבלה אצל ערביי הנגב בבוז, כעת מחפשים למוזיאון אוצר חדש. האם נהג נכון בית המשפט העליון כשכפה את הקמתו של מוזיאון לתרבות האיסלם שאיש לא רוצה בו ? האם נשמעה עיריית באר שבע להוראת בית המשפט ? ומה קורה כששופטים הופכים לאוצרים ואוצרים למשרתים אידאולוגיים ?

תחילתו של הסיפור בעתירה שהגישו האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים בישראל, הועד המוסלמי בנגב ואחרים בסיוע עדאללה עוד ב-2002, כנגד עיריית באר שבע, משרדי הדתות והתרבות ומנהל מקרקעי ישראל. בעתירה ביקשו העותרים להורות לעיריית באר שבע להשיב מדוע לא תבוטל ההכרזה על המסגד הגדול בבאר שבע כמוזיאון ומדוע לא יושב המסגד לייעודו המקורי כמסגד. טענת העותרים הייתה כי ראוי לשפץ את המסגד ולהשיבו לייעודו כבית תפילה, אולם העירייה טענה כי מסגד בלב העיר באר שבע יביא לחיכוכים בין יהודים וערבים ועלול לשמש גורמים אסלאמיים קיצונים. העותרים טענו מנגד כי השבתו של המסגד לפעילותו המקורית, כפי שנעשתה במקומות אחרים בארץ, דווקא תהווה סמל לדו קיום, לשותפות ולרב תרבותיות. לעומת זאת הפיכתו למוזיאון היא פגיעה בחופש הדת וברגשותיו של המיעוט המוסלמי בנגב.

בית המשפט חורג מתפקידו

המסגד שהוקם ב-1906 עוד בתקופה העותומנית תפקד עד 1948 כבית תפילה. לאחר כיבוש העיר והקמת המדינה, הפכה אותו עיריית באר שבע למשכנו של בית משפט השלום ובית מעצר. משנת 1953 החל המבנה לשמש כמוזיאון ובשנת 1987 הוכרז כמוזיאון בהתאם לחוק המוזיאונים. הוצגו בו בסך הכל שתי תערוכות, הראשונה עסקה בחיי הבדואים והשנייה הייתה תערווכה ארכיאולוגית שהוצגה בתנאים עלובים עד לסגירתו של המוזיאון. בשנת 1992 הוכרז המבנה כמבנה מסוכן ופונה מתכולתו, ומאז ועד סוף 2011 עמד בשממונו. ביוני 2011 פסק בית המשפט העליון כי יוקם במקום מוזיאון לתרבות האיסלם. עיריית באר שבע התכוונה לבצע במסגד שיפוץ כחלק מתכנית להפיכת המתחם בו מצוי המסגד למתחם מוזיאונים. אף שהמבנה שימש בעבר כמוזיאון ויועד לשמש ככזה גם בעתיד, לא התכוונה העירייה להקים בו מוזיאון לתרבות האיסלם דווקא.

ועדה בין משרדית שהוקמה ב-2003 וגיבשה את מסקנותיה בסוף 2004 אימצה באופן עקרוני את עמדתה של עיריית באר שבע אך המליצה לעשות במבנה שימוש שישקף את זיקתו התרבותית וההיסטוריה של הבניין לציבור הערבי. בית המשפט המליץ אף הוא על פתרון ברוח זו אך בין הצדדים נמשך הוויכוח על אופי השימוש שיעשה במסגד עוד שנים ארוכות.

ביוני 2011 החליט בית המשפט להפוך את הרעיון להקמת מוזיאון לתרבות האיסלם ועמי המזרח לצו החלטי ברוב דעות של השופט ג'ובראן והשופטת פרוקצ'יה. בית המשפט נימק זאת, כפיצוי על אבדן המסגד וכביטוי לזיקה של האוכלוסיה המוסלמית לבניין. עם זאת הותיר בידי הרשות המקומית את התכנון ואת ההחלטות המקצועיות.

המוזיאון שלא דרוש לאיש

המוזיאון שהוקם הוא מוזיאון שעיריית באר שבע כלל אינה רוצה בו והעותרים כלל לא ביקשו. השופטת מרים נאור עמדה על הקושי הזה בדעת המיעוט כשסברה שאין להפוך את הקמת המוזיאון לצו החלטי. לא מפתיע היה שהתערוכה המספרת את סיפורה של באר שבע במאה השנים האחרונות, מנקודת מבט ציונית, חטפה קיתונות של ביקורות מהמנהיגות הערבית בנגב. מובן מאליו שמנהיגי הבדואים לא ימליצו לתלמידי בתי הספר שלהם לבקר במוזיאון שאמור לשקף את התרבות המוסלמית של העיר ובמקום זה מהלל את השגיה של המדינה היהודית בפיתוח העיר. למי אם כן מיועדת התערוכה הנוכחית ? מה הופך אותה לפיצוי כלשהו על המסגד ?

כעת מחפשים בבאר שבע אוצר בחצי משרה שיחליף את גואל דרורי האוצר הקודם שפסע לתוך מלכודת הפתאים חסר דעת. האוצר שיסכים להיכנס למיטה החולה הזאת, יצטרך להיות מתוחכם הרבה יותר, או לפחות לעמוד על כך שיהיה הפעם שיתוף פעולה כנה עם אוצר ערבי. אולי יחד ישכילו ליצור תצוגה שתהיה משמעותית עבור שתי הקהילות.  לא בטוח שעיריית באר שבע מוכנה לזה- שיהיה לה בהצלחה בחיפוש.

החלטת בית המשפט העליון בעתירה

נייר עמדה שהגישו בדואים לוועדה הבין-משרדית

האבסורדים של הנגב- הצצה לערערה ולחולית

3 תגובות

בזמן שהמדינה דוחקת בבדואים לעבור לישובי קבע ערערה בנגב רחוקה מלהיות אטרקטיבית. 40%-50% מהבתים כלל לא מחוברים לתשתיות הביוב, התשתיות העירוניות קורסות והתושבים תחת מתקפת יתושים.
בזמן שיישובים בדואים המונים מאות או אלפי תושבים משוועים להכרת המדינה, בקיבוץ חולית השולט במשאבי קרקע ומים יש רק 24 חברים. עכשיו הוא יוצא בקמפיין כדי למשוך מתיישבים חדשים. תמורת חצי מליון שקל תוכלו להיות שותפים בנכסי הקיבוץ ולשמור את המשכורת לעצמכם- בתנאי שאתם מהעם הנכון.
שתי כתבות של חדשות הוט מעוררות מחשבה..

%d בלוגרים אהבו את זה: