Dramatic reading of JNF’s CEO response to Bedouin demolitions

In response to a petition launched by the Jewish Alliance for Change calling on the Jewish National Fund to immediately halt their participation in the dispossension of Bedouin unrecognized villages in Israel’s economically impoverished Negev region, JNF’s CEO Russell Robinson responded with fiery indignation.

Full story by Kong-Fu Jew at Jewschool

סטודנטים בדווים עומדים על זכותם להיות חלק מעתיד הנגב

יהודים רוצים להתישב בנגב אהלן וסהלן אבל קודם כל על הממשלה להכיר בכפרים הבדווים הבלתי מוכרים. אין לנגב עתיד בהתעלמות מהתושבים הבדווים

צעירים בדווים מהנגב יחד עם פעילים של תראבוט-התחברות הגיעו אמש ליריד ההתיישבות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפיצו מידע על ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועל ההרס החוזר ונשנה של הכפר אל עראקיב.

הפעילים חילקו פליירים ושוחחו עם הקהל שהגיע ליריד ועם הנציגים שהפעילו את הדוכנים, ברובם תושבי הנגב בעצמם. היוזמה היא של שתי"ל ותראבוט יחד עם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, פורום דו קיום בנגב, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום.

רון חולדאי ראש עירית תל אביב-יפו בחברת סטודנטים מהנגב ביריד ההתישבות צילום: מורד אלפראונה

המטרה הייתה להעביר את המסר,

• שלא יתכן פיתוח בר קימא של הנגב כאשר למעלה מ-90 אלף מתושביו הבדווים חיים בצריפים ובפחונים ללא תשתיות בסיסיות, חינוך ושרותי בריאות.

• כי קיים צורך דחוף להכיר ב-46 כפרים בלתי מוכרים, להכיר בתביעות על הקרקע, להשוות את רמת השירותים להם זוכים הבדווים בכפרים ובעיירות לאלה של כלל תושבי המדינה ולהבטיח ייצוג דמוקרטי עצמי של הבדווים במועצות המקומיות.

• מעל הכול הדגישו הנציגים את הצורך בתמיכת תושבי הנגב לפתרון בהסכמה ועצירת הצעדים החד צדדיים והכוחניים שנוקטת הממשלה כפי שבא לביטוי לאחרונה בהרס המחפיר של הכפר אל עראקיב.

רבים מהתושבים ששוחחנו איתנו הסכימו איתנו כי הכרה בכפרים היא מסלול הכרחי להמשך פיתוח הנגב ועל מנת להבטיח את איכות החיים של תושביו היהודים היום ובעתיד. חלקם מבחינים כי חלה עלייה בפשיעה בנגב והביעו דאגה מהתגברות התופעה של צעירים בדווים מנוכרים המסתובבים ברחובות הערים בחוסר מעש. רבים מהם הסכימו שהפערים החברתיים והכלכליים בין הישובים הבדווים לשאר הנגב הם הגורם העיקרי לירידה שהם חשים בתחושת הביטחון, וכי פתרון בהסכמה עם הבדווים, שיבטיח את פיתוח הישובים שלהם ישפיע לטובה על האווירה החברתית והכלכלית בנגב כולו.

בין האישים ששוחחנו איתם הייתה גם הגב' טלי פלוסקוב ראש עירית ערד ששמחה כי נושא ההכרה בישובים הבדווים הבלתי מוכרים בא לביטוי ביריד גם אם באופן בלתי פורמאלי. עם זאת ציינה כי היא ספקנית לגבי יכולתם של הבדווים להגיע להסכמה עם הממשלה על פתרונות מעשיים. הגב' פלוסקוב ציינה כי שילוב הבדווים בכלכלה של הנגב הוא סוגיה חשובה מאד והביעה תמיכה בפתרונות בהסכמה שישרתו את כל תושבי האזור.

בניגוד לגב' טלי פלוסקוב, התרעם מר פיני בדש ראש מועצת עומר כאשר גילה כי מתקיים דיאלוג ער בין תושבים יהודים ונציגים בדווים הפועלים ביריד ודרש בתקיפות מהסובבים לחדול לשוחח איתנו. זמן קצר לאחר המפגש עם מר בדש, ניגשו אנשי ביטחון לפעילים שזיהו ודרשו מהם לצאת את מתחם היריד.

הפעילים שיצאו לאזור הכניסה ומי שנשאר במתחם המשיכו לחלק את החומרים ולשוחח עם המבקרים ביריד עד שעה מאוחרת.

הודא אבו עבייד, סטודנטית באונ' באר שבע אומרת: "על אף שנתקלנו בלא מעט דעות קדומות ובבורות בנושא הכפרים הבלתי מוכרים ובנוגע לשאלת הבעלות על הקרקע, הייתה התחושה הכללית כי הסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב הינה סוגיה ראשונה במעלה המעסיקה את תושבי הנגב היהודים ואת המנהיגות המקומית. לא מעטים הביעו הסתייגות מהדרך בה פעלה המשטרה באל עראקיב ואף הביעו הזדהות עם התושבים הבדווים. על הבדווים לפעול בעצמם לחיזוק ופיתוח הישובים שלהם כמו שעושים זאת היהודים. עלה בדעתי שביריד הזה היה צריך להיות דוכן של רהט בדיוק כמו שיש דוכן של ערד או דימונה, העובדה שזה נשמע כמו בדיחה חושפת את המרחק שצריך לעבור בין הגישה של יהוד הנגב לגישה שיוויונית המשרתת את כל תושבי הנגב, אבל אני אופטימית ונמשיך להאבק כי זה תלוי גם הרבה בנו הצעירים."

חשוב יהיה מאוד להמשיך בעתיד הקרוב את הדיאלוג עם תושבי הנגב היהודים על מנת להעלות את המודעות לצורך בהכרה בכפרים הבלתי מוכרים ולשלב את המנהיגות המקומית בחזון שוויוני ופרגמאטי לעתיד הנגב.

עיון בפלייר שחולק ביריד:

flyer