יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת: אין להתנות את הגישה של תושבים למים בחוקיות הישוב

בדיון מהיר שיזם חה"כ אחמד טיבי בועדת הכלכלה אתמול ( 8.2.2011) אמר יו"ר הועדה חה"כ כרמל שאמה כבר בראשית הדיון, כי העיקרון המנחה את ועדת המים בהקצאת מים ליישובי הבדואים חייב להיות: הזכות של כל אזרח לגישה למים.

יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ כרמל שאמה, צילום: עומר מירון

חה"כ שאמה ביקש מתושבי עתיר אום אלחירן שנכחו בדיון לכלול בבקשתם הקרובה לועדת המים את דרישת ועדת הכלכלה לפעול ברוח הזכות לגישה למים.
בדיון נכחו נציג מקורות, נציג של הרשות הממשלתית למים ולביוב ונציג של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
עטו'ה וסלים אבו אלקיעאן תושבי אום חירן סיפרו לוועדה על התנאים הקשים בהם חיים התושבים בהעדר מים. נקודת המים הקרובה של מקורות ממנה מותר להם לקנות מים נמצאת במרחק של שמונה ק"מ מהכפר. אל הנקודה מובילה דרך משובשת שגרמה לתאונות דרכים רבות לתושבים הנאלצים לגרור מכליות מים עמוסות למרחק גדול.
בעבר השקיעו תושבי הכפר כרבע מליון שקל בצינור שהוביל את המים מהנקודה של מקורות עד לכפר. אולם במשך הזמן פגעו גורמים עלומים בצינור וגרמו לו נזק כבד. התושבים הגישו תלונה למשטרה אך לא נמצאו חשודים. בעתיר אום אל חירן חושדים שמדובר בגורמים העוינים את עצם ישיבתם של הבדואים במקום זה.
עוד ציינו נציגי הכפר כי במרחק של פחות מק"מ יש חוות בודדים המחוברת למים ולחשמל למרות שאינה חוקית יותר מהכפר שלהם. בקשתם היא שיותר להם למלא מים בנקודה שבחוה או להתקין על חשבונם שעון וצינור מים שיוביל את המים מהחווה לכפר.
שמוליק דוד נציג שתי"ל הביע את דאגתו כי נציג רשות המים "מורח" את הועדה המכובדת באמירות שווא. לראיה הציג את הסטטיסטיקה העגומה של אישור בקשות של בדואים ע"י ועדת המים: ע"פ הנתונים שצוטטו בדוחות מאשרת הועדה בממוצע  15% מהבקשות בלבד. לכן אין לראות בהבטחות הועדה לדון בבקשה כפתרון סביר.
אף על פי כן, היה הדיון חשוב גם בגלל ההכרות האישית שנוצרה בין נציגי התושבים של אום אלחירן ונציגי הרשויות. כתוצאה מכך דני לביא נציג רשות המים מיהר לשלוח לנציגי אום אלחירן ולתושבי תל ערד, טפסים מתאימים כבר באותו יום.
אנחנו נמשיך כמובן לעקוב אחר הנושא.

כפר פרשת המים- כתבה ווידאו על תל ערד באתר "נא להכיר"/ פברואר 2011
ניר עמדה התקנת "מרכזי מים" לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב/ רופאים לזכויות אדם והמועצה לכפרים בלתי מוכרים/ מאי 2010

הועדה הארצית לתכנון מכירה בכפרים בדואים- ראש הממשלה מבטל את ההחלטה

משרד ראש הממשלה הורה לועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) לקיים דיון חוזר בהחלטתה להכיר בשני הכפרים הבדווים הבלתי מוכרים עתיר/אום אלחיראן ותל ערד. בכך הפך את החלטתה של הועדה להכיר בכפרים. משמעות הדבר היא ששני הכפרים בהם חיים יותר מ-2000 תושבים ערבים יהרסו ותושביהם ידרשו לעבור למקומות אחרים בנגב. זאת בניגוד לדעת הועדה ולהמלצות החוקרת שמינתה הועדה לבדיקת הנושא לעומק.

 

נתניהו בוחש

מדובר בכפרים שנוצרו ע"י המדינה בשנות ה-50 מריכוז של עקורי פנים בדואים שעל אדמותיהם הוקמו הקיבוצים בית קמה ושובל. עם זאת במקומות שפונו אליהם נאסר עליהם לבנות. המדינה ציפתה כנראה שימשיכו לגור באוהלים עד היום. תושבי הכפרים סבלו מהרס חוזר ונשנה של בתים. השיא היה ב-2007 בה נהרסו עשרות בתים בעתיר/אם חיראן במבצע חסר תקדים של המשטרה והמנהל. רק הרס בתי הכפר אל עראקיב בספטמבר 2010 עלה עליו בהיקפו.

בניגוד לטענות משרד רה"מ כי הוכנו פתרונות מתאימים לפינוי התושבים לעיירות הבדואיות כסיפה חורה ואלפורעה, בדיקה בשטח מוכיחה כי טענות המשרד רחוקות מהמציאות. בכסיפה יש מחסור גדול מאד בשטחים לבניה ומסביב לעיירה יש אלפי בדואים הממתינים למגרשים כשהם חיים ללא תנאים מינימאליים. באלפורעה אין עדין תוכניות מאושרות כלל והריסות הבתים נמשכות חרף העובדה הזאת. בחורה אמנם הכשירה המדינה מגרשים אך לא בכמות מספקת שתענה על צרכי התושבים. התוצאה הידועה מראש תהיה מצוקת דיור גדולה שתתפרץ מיד לאחר המעבר.

פנית ראש הממשלה מעוררת תמיהה מכוון שנציגיו יושבים בוועדה ממילא והיו חלק מהתהליך המקצועי הממושך שהוביל להחלטה להכיר בכפרים. מסתבר שראש הממשלה מעוניין בוועדה רק כחותמת גומי המייצרת מראית עין של חוקיות כאשר בפועל מנחים את התכנון שיקולים פולטים ואידיאולוגים.

הסכנה שבמעורבות פוליטית בהחלטות הועדה הארצית לתכנון ובניה חורגת בהרבה מהאיום הנשקף לבדואים במקרה הזה. עצמאותה של הועדה היא הכרחית כדי למנוע מהממשלה ומגורמים אינטרסנטיים אחרים לפגוע באינטרסים של הציבור ולרוקן מתוכן את ההתנגדויות של אזרחים המרגישים נפגעים מהחלטותיה.

כעת מתבררת האמת הפשוטה כפי שהיא ידועה לכל אדם המצוי בנושא. הבניה הלא חוקית היא תוצאה של העדר תוכניות ופתרונות דיור לאוכלוסיה של כמעט 100 אלף בדואים. כאשר פועלים התושבים הבדואיים באמצעות הצינורות החוקיים להסדרת מעמדם, ברגע האמת נחשפת האמת הערומה: רה"מ אינו מעוניין בפתרון מוסכם המבוסס על תכנון מודרני ומקצועי אלה בטהור הנגב מערבים.

החלטת הועדה הארצית לתכנון ובניה להכיר בשני הכפרים הייתה תוצאה של תהליך ממושך של דיון ושמיעת התנגדויות בנושא תוכנית מטרופולין באר שבע.  תוכנית שהוגשה לראשונה ב-1995 .התוכנית הראשונה התעלמה כליל מנוכחותם של הישובים הבדואים הבלתי מוכרים, אך בהוראת בית המשפט נדרשה הועדה לשמוע את התנגדויות הבדואים ולמנות חוקרת שתמליץ בפני הועדה כיצד יש לנהוג בכפרים הלא מוכרים.

אם חשב משהוא שהחלטות הועדה שנבעו מהמלצות החוקרת העניקו לתושבים כל מה שרצו, הוא טועה. במקום זה הושגה פשרה שתאפשר תכנון שיאזן בין צורכי התושבים לצורכי המדינה, ובפרט כוונת המדינה להקים באזור עיר חרדית ושני ישובים קהילתיים נוספים בסמוך. דרישת ראש הממשלה מבהירה כי מטרתו של רה"מ היא לא פחות מטהור האזור שמצפון לערד מערבים בדואים.

במכתב שהגישה השבוע עו"ד סועאד בשארה לועדה בשם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, עמותת במקום וארגון עדאלה, היא כותבת כך:
"פנית ראש הממשלה לחברי הולנת"ע בבקשה לדיון חוזר בעניין הנ"ל ובבקשה להפוך את ההלטה בנושא, הינה בלתי חוקית, פוגעת בעקרון שלטון החוק, פוגעת בעצמאות החלטתכם כרשות מוסמכת עצמאית וכגוף התכנון המקצועי הדן והמחליט בעניין וכמו כן היא פגעת בעקרון סופיות החלטתכם כגוף התכנוני העליון."

למרבה האירוניה, בזמן שהבדואים מותקפים בציבוריות הישראלית על בניה לא חוקית וזלזול בחוק, דווקא תושבי עתיר/אום חירן ותל שבע הבדואים הם אלה שמוצאים את עצמם בחזית ההגנה על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק.

לקריאה נוספת:
כתבתו של ג'קי חורי בהארץ
The story in Haaretz by: Jack Khoury
הודעה לעיתונות של עמותת במקום
המכתב שהוציאה עדאלה לוועדה הארצית לתכנון ובניה