במקביל להמשך המאבק בתוכית פראוור-עמידור ועל רקע המשך הריסות הבתים, ועקירת עצים באל עראקיב בשבוע האחרון, פרסם פורום דו קיום בנגב שני  דוחות חדשים באנגלית. הראשון נועד לדיון בועדת האו"ם לביעור אפליה גזעית. הדו"ח השני מרכז את נתוני הריסות הבתים בנגב ב-2011. שני הדוחות מציינים את התגברות האיום בפינוי המוני של תושבים בדואים ואת התגברות הרסות הבתים בשנת 2011.

המשמרת השבועית במחאה על הרס אל עראקיב- צילום פורום דו קיום בנגב

פורום דו קיום בנגב הגיש ב -30 בינואר דו"ח לוועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית (ICERD). הדו"ח מתמקד ביישום האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית לגבי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. הועדה תדון במצב הבדואים בישראל ב -15 ו 16 בפברואר 2012.

ועדת האו"ם מספקת מסגרת משפטית מחייבת שעמים ילידים, כמו הבדואים בנגב, יכולים להשתמש בה כדי להסב את תשומת הלב במקרים של אפליה גזעית. לישראל יש מחויבות משפטית לקיים את הוראותיו. עם זאת, על פי המתועד בדו"ח, הבדואים בנגב כפופים לחוקים, מדיניות ופרקטיקות המפלות את הבדואים. זאת  בעקבות נחישותה של המדינה להגדיל את האוכלוסייה היהודית באזור על חשבון האזרחים המקומיים שלו.

דוגמאות לכך הן, חוסר השוויון במתן שירותים וגישה למשאבים ולקרקע, הניסיון לרכז את הבדואים בעיירות והעדר הכרה בזכויות מסורתיות במקרקעין. יתרה מזאת, לא זו בלבד שחוות בודדים יהודיות בנגב אושרו בדיעבד על ידי המדינה, המדינה אישרה לאחרונה גם את הקמתם של עשרה יישובים חדשים ליהודים. אלפי בדואים, לעומת זאת, עומדים בפני עקירה בכוח על פי התוכנית פראוור- עמידרור שגובשה כמעט ללא שיתוף הקהילה הבדואית ואושרה על ידי הממשלה ב -11 בספטמבר 2011.

מחצית מאוכלוסיית הבדואים בנגב חיים במה שמכונה "כפרים לא מוכרים", אשר חסרים שירותים בסיסיים כגון מים זורמים, חשמל, פינוי פסולת, קווי טלפון, כבישים סלולים, בתי ספר ומרפאות . תושבי הכפרים הללו חוו הסלמה של הריסת בתים במהלך השנים האחרונות על ידי הרשויות הישראליות ושימוש גובר בכוח. בניגוד לעמדת המדינה, שבעת הישובים הבדואים הקיימים, אינם מסוגלים לקלוט את הזרם של כ- 30,000 תושבים חדשים שיפונו מבתיהם במידה והתוכנית שאושרה תצא לפועל.  יישובים אלה סובלים משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בישראל.ומדורגים בתחתית הסולם בפרמטרים כלכליים וחברתיים רבים. מרבית הבדואים דוחים את ההצעה ועל כל פנים יסרבו לוותר על תביעותיהם ולנטוש את אדמות אבותיהם. הבדואים הם חברה מסורתית הרוצה לשמור על אורח החיים החקלאי ורובם אינם מעונינים באורח חיים עירוני.

הדו"ח המלא באתר פורום דו קיום בנגב.

הדו"ח השנתי על הריסת הבתים בנגב

פורסם הדו"ח השנתי באנגלית של פורום דו קיום בנגב.  הדו"ח מתעד את ממדי הריסת הבתים  בכפרים הבלתי מוכרים בנגב במהלך שנת 2011. בשנה זו המשיכה הממשלה את מדיניותה לצמצום אזור המחיה של המיעוט הערבי בנגב באמצעות אי הכרה בכפרים שלהם, הריסת בתים, השמדת יבולים ובדרישה לשלם את עלויות הריסת הבתים שלהם (כפי שהיה במקרה באל עראקיב).

דו"ח זה מתעד מספר התפתחויות משמעותיות במהלך 12 החודשים האחרונים. מספר הריסות הבתים הוכפל בשנת 2011 ליותר מ- 1000. נתון  זה משקף את התעצמות התוקפנות של המדינה כלפי אזרחיה הבדואים.  ב -6 בדצמבר, בית משפט השלום ביטל 45 צווי הריסה בכפר אלסירה עם זאת, אותו בית המשפט דחה בשבוע שלאחר מכן בקשה לבטל את 33 צווי הריסה בכפר עתיר אום אל חירן. לבסוף, במבצע שכונה "זרוע נחושה", נהרסו 33 בתים בשבוע אחד בחודש נובמבר.

הדו"ח מציין גם החלטות מדיניות המשפיעות לרעה על הבדואים למשל, ב -11 בספטמבר, ממשלת ישראל אישרה את תוכנית פראוור- עמידרור שאם תיושם,תביא לפינוי של בין 30,000 ל 45,000 בדואים מבתיהם והריסת כפרים שלמים.יתר על כן, ב -30 באוקטובר אישרה הממשלה את הקמת 10 יישובים יהודיים חדשים באזור ערד, שחלקם ייבנה על אתרי כפרים בדואים.

הדו"ח המלא באתר הפורום.