עמיתי התוכנית למנהיגות חברתית של מכון מנדל השתתפו בסדנה עם המעצבת הגראפית רוני לוית ויצרו תערוכה המוצגת בימים אלה במרכז מנדל למנהיגות בנגב בב"ש.

תנועה תרבותית ברהט. פאדי אלעוברה/קאיד אבו לטיף

תמונות וטקסטים נילווים
משתתפי התוכנית

רוני לוית היא מעצבת המתמחה באינפוגרפיקה, תחום בעיצוב גראפי העוסק בהצגת נתונים באמצעים גראפיים חזותיים. משתתפי התוכנית באים מתחומי עיסוק שונים. רק אחד מהם קאיד אבו לטיף עוסק בקולנוע וקרוב יותר לעשיה חזותית. אף על פי כן יצרו כל משתתפי הסדנה כרזות מאירות עיניים המשקפות חלק מהסוגיות החברתיות המטרידות את צעירי רהט ומשקפות במידה מסוימת את תקוותיהם וחלומותיהם לגבי עירם ומעמדה הכלכלי והתרבותי.

הכרזות שיצרו התבססו על הצבת שאלה כמו: האם הילדים שמחים להגיע לביה"ס? או, כיצד משפיעה הפלישה של תושבים מסוימים לשטחים ציבוריים על שאר התושבים ? השלב הבא היה ניסיון למיפוי התופעות ואיסוף נתונים ובשלב האחרון אימצו את האמצעים החזותיים להצגת התוצאה והמסקנות.

בין הנושאים שהשתקפו בכרזות היו נשירת תלמידים מבתי הספר, גישה להשכלה גבוהה, הקשר בין דעות קדומות ואושר, כוח הקניה של התושבים, בטיחות ילדים במרחב הבית והשאיפה להיות מובילים בתחום התרבות.

רהט...לא שלך לבד! סאלח אבו ג'עפר

הכרזות משקפות את העניין של המשתתפים להציב במקום הראיה השבטית-מסורתית תמונה רציונאלית ולבחון השפעות כמו ג'נדר, לאומיות ומעמד כלכלי על התופעות שבמבחן. יחד עם זאת, עבודה אחת לפחות, זו של קאיד אבו לטיף ופאדי אלעוברה משתמשת בנתונים באופן מניפולטיבי כדי לצור סיפור חליפי למציאות שברצונם לתקן.

לצד כמה נתונים טריוויאליים, מאפשרת התצוגה להכיר גם נתונים פחות ידועים על החיים ברהט ולהעלות שאלות נוספות. בכרזה המתארת את נשירת התלמידים מבתי הספר, נחשפת העובדה כי בכיתות הנמוכות נשירת בנים ובנות מהלימודים שווה, אולם בכתות הגבוהות, נשירת הבנים גבוהה באופן משמעותי מזו של הבנות. כיצד אפשר להסביר נתון זה? האם הוא נובע מקושי כלכלי הגורם לצעירים לצאת לעבודה מוקדם כדי לסייע בפרנסת המשפחה? האם מרגישים הצעירים כי סיכוייהם להשכלה גבוהה נמוכים ולכן פורשים מלימודים בשלב מוקדם ?

הכרזה על השפעת השגת הגבול על החיים ברהט מעוררת אף היא עניין מיוחד. המעבר של באוכלוסיה הבדואית לישובים עירוניים יצר מציאות חדשה שבה צריכים להמיר מושגים מסורתיים של חלוקה ושליטה במרחב למושגים אורבאניים כמו "מרחב פרטי וציבורי" עירוני. הטשטוש שבין הציבורי והפרטי ובין פוליטיקה שבטית למנהל תקין מפנה את מקומה בהדרגה לאימוץ סטנדרטים של תכנון, רישוי ונורמות של התחשבות בסביבה ובצרכים ציבוריים. התהליך אינו פשוט לכן הבחירה לגעת בנושא היא בחירה אמיצה המשקפת שינוי תפיסתי שעוברים הבדואים ועתיד להתבטא בנורמות השלטוניות והאזרחיות שמובילים כבר עכשיו הדור הצעיר של מנהיגים חברתיים בדואים.

תודה להודא אבו עבייד על ההדרכה בתערוכה ועל החומרים הנילוים

אפשר לבקר בתערוכה בתאום עם מרכז מנדל למנהיגות בנגב

טלפון 08-6201444