כך פתח השייח סייח א- טורי את דבריו בפני משתתפי כנס החירום למען הדמוקרטיה שנערך בכנסת אתמול (19.10) . השייח סייח א-טורי העומד בראש הועד המקומי של אל עראקיב דיבר בכאב על הרס הכפר שש פעמים בחודשיים האחרונים. דבריו של השייח היו נרגשים מאד ונגעו ללב הנוכחים. בסיום דבריו קם הקהל כולו על רגליו מחה כפיים וברך את השייח'.
לוח מודעות בירושלים. 19.10.2010 צילום: משה בלמס
כל יום מכריזה הממשלה מלחמה על אזרחים בנגב
השייח' סיפר על כניסת המשטרה לכפר בשלוש לפנות בוקר. על האימה שאחזה בילדים הקטנים כשהקימו אותם ממטותיהם כדי להרוס את הבית שבו ישנו זה עתה. הוא סיפר כיצד שפכו את המים ואת החלב לילדים, הוא סיפר על הברוטאליות של שוטרים על סוסים ועל כלבי המשטרה, כיצד העמיסו על משאיות את תכולתו של מחסן גדול שבו היו מצרכי מזון וציוד של הכפר כולו והותירו את התושבים בחוסר כל.
הוא סיפר על שני אוטובוסים מלאים בבני נוער יהודי שהגיעו לאל עראקיב עם המשטרה. כיצד מחאו כפיים בכל פעם שאחד הבתים הוכרע לארץ בכף הבולדוזר ושרו "עם ישראל חי". "מגדלים ומחנכים את הילדים לשנאה גדולה." אמר בכאב.
ניכר היה שהתמונה הזו נחרתה היטב בזיכרונו ומצמררת אותו בכל פעם שהוא מספר עליה.
הילדים הקטנים בני העשר שואלים אותו, מספר השייח', מדוע הוא מספר להם שהיהודים טובים ? איך הוא יכול להאמין עוד בדו קיום ושכנות טובה כשמשטרה פושעת הורסת להם בתים ורכוש פעם אחר פעם לקול תרועות של בני נוער יהודים ? הוא יודע שהילדים כבר לא מאמינים לו. כבר לא משנה מה יאמר להם.
איפה השוויון הוא מבקש לדעת, איפה הדמוקרטיה ?
השייח סייח א טורי בכנס חירום למען הדמוקרטיה. מתוך כתבה ווידאו ב-Ynet
לא נעקר מארצנו
פרופ' ירון האזרחי ציין שבהעדר חוקה המבוססת על ערכים של שיווין ושל צדק המבטאים נאמנות של המדינה לאזרחיה, הופכים חוקי הנאמנות של הממשלה את העיקרון הדמוקרטי על ראשו. חוקי הנאמנות מגנים על המשטר במקום על אזרחי המדינה ומופנים נגד אזרחי המדינה הערבים. אי אפשר לכפות נאמנות כשם שאי אפשר לכפות אהבה. חוקי הנאמנות עלולים לפורר את המדינה מבפנים.
חה"כ מוחמד בראכה פתח את נאומו בהתייחסות למאבק בנגב וחיזק את ידי תושבי אל עראקיב שהבטיחו להחזיק מעמד גם ב-100 הריסות. המדינה לא מגלה כלפי הבדווים קמצוץ של נאמנות, אמר.
חה"כ ג'מאל זחאלקה אמר בהתייחסו לחוק הנאמנות שמקדמת הממשלה, כי החוקים החדשים נועדו להעמיד את ערביי ישראל בפני בחירה: לאבד את מקומם או לאבד את עצמם.
אם לא יוותרו על זהותם ועל הנרטיב שלהם מאיימת הממשלה יאבדו את מקומם הפיזי. ערביי ישראל לא יהפכו לצל אדם, הוא מבטיח, לא יוותרו על זכויותיהם ומעל הכול לא יוותרו על מקומם. אף אחד לא יצליח לעקור אותם בעודם חיים מהארץ הזאת.
המסלול לדמוקרטיה חלולה
הימין החדש שמיצגים ביבי נתניהו וליברמן אינו הימין הדמוקרטי של מנחם בגין, אמר סעיד נאפע מבל"ד. זהו ימין פשיסטי בדגם האירופי. משטר התובע נאמנות ללא סייג למדינה ואינו מבחין בין המדינה ובין השלטון.
פרופ' יהודה שנהב אמר באותה רוח כי, השימוש במלה גזענות לתיאור יחסה של הממשלה לערבים אינו מתאים, מכוון שההקשר של המושג הוא דמוקרטי. אפשר לדבר על גזענות בחברה דמוקרטית אבל מה שעושה הממשלה הנוכחית הוא חקיקה של חוקים מוגזעים שנועדו לשמש תשתית למשטר לאומני. זה הרבה מעבר לגזענות. המלה "אנטישמיות" מתאימה יותר לתיאור המדיניות הזו וצריך להפקיע אותה מהשימוש הבלעדי בהקשר יהודי.
פרופ' מרדכי קרמינצר אמר ששיווין הזכויות של הערבים הוא סם החיים של הדמוקרטיה הישראלית. חוקי הנאמנות מעלים את ישראל על מסלול שירוקן בהדרגה את הדמוקרטיה מכל תוכן מהותי. גם אירן קוראת לעצמה דמוקרטיה.
מכהנא עד ביבי
רצה המקרה שכנס החירום מתקיים סמוך ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין. דניאל בן סימון ומוחמד בארכה ציינו את הדה- לגיטימציה שעשה הימין לממשלתו של רבין בגלל הישענותה על גוש חוסם של הח"כים הערבים. השותפות עם הערבים הפכה את רבין לבוגד בעיני ביבי נתניהו וההמשך ידוע.
מוחמד בראכה הוסיף כי 22 שנה בדיוק לאחר שמפלגתו הגזענית של כהנא הוצאה אל מחוץ לחוק מאמצים ביבי וליברמן את רעיונותיו של כהנא. הרב גלעד כליפא ציין כי בכנסת הנוכחית יושב גם תלמיד מובהק של כהנא וכי חלק מעובדי המשכן הם ממוקירי זכרו של ברוך גולדשטיין. אין פלא אם כך שבכנסת הזו הפך הרעיון של חילופי אוכלוסין, שלפני 15 שנה נחשב לסהרורי למדיניות של ליברמן.
את הביטויים המעשיים של דחיקת הערבים, האיומים הבוטים בעקירה ושלילת אזרחות והעמקת אי השוויון אנחנו רואים ברחבי הנגב במלוא עוזם בתקופת הממשלה הנוכחית. מדיניות ההרס והנישול שנוקטת המדינה כלפי אזרחיה הבדווים היא המשך ישיר של גל הלאומנות. כל התנגדות למדיניות הממשלה הופכת בלקסיקון החדש לבגידה. הבדואים נתבעים לא רק לאבד את מקומם ואת אדמתם אלא כעת גם לשתוק.
השייח סייח קרא לכל אדם עם מצפון לבקר באל עראקיב ולתמוך בתושבים. עתה ברור יותר מתמיד שנקיטת עמדה ביחס לזכויות הבדווים אינה מותרות. כל אזרח חייב להחליט האם הוא תומך במדיניות לאומנית הזורעת שנאה והעדר תקווה, או במדינה שנאמנה לאזרחיה ולזכויותיהם.
נא להכיר 