את אל עראקיב לא תמצאו בג'י פי אס וגם לא במפה. אל עראקיב הוא כפר בדואי בלתי מוכר שישב על אדמות בדואיות מדרום לרהט. הכניסה לכפר כשלושה ק"מ אחרי צומת להבים. חדי העין יבחינו בשלט קטן עם המספר 197 לצד רווח בגדר הביטחון של הכביש. אל עראקיב היה ישוב קטן שבו כ-40 בתים עלובים, עשויים בלוקים חשופים, פח ואיסכורית. בתים שנהרסו בשבוע שעבר עד היסוד כדי שהקרן הקיימת תוכל לנטוע במקומם עצים.
לפני כמה שנים הרסו כמה בתים ממול שוק מחנה יהודה בירושלים כדי לפנות מקום לתחנות אוטובוסים. על אחד הקירות שנותרו ריססו התושבים את הכתובת "ילדים חשובים מאוטובוסים".
אילו היה נותר קיר אחד באל עראקיב הייתי כותב עליו "ילדים חשובים מעצים".
בשבוע שחלף מאז הרסו הבולדוזרים את בתי הכפר בחסות כוחות משטרה גדולים, ניסו התושבים לבנות מחדש בעזרת מתנדבים סוכות חדשות כדי לעבור בהן את הרמדאן. פעמיים נוספות הגיעה המשטרה והרסה את כל מה שהוקם.
אתמול הייתי שם. באופק עינו הפקוחה של השלטון בדמות מסוק מרחף. עמודי אבק דהוי שוטטו על הגבעות באדישות אל אנושית. זקנה בודדה ישבה בתוך סוכה וקוננה על מר גורלה בין עיי החורבות.
חג רמאדן שמח.
קול קורא:
ביום שבת ה-21.8.2010, בשעה 15:00 יתיצבו משוררי "גרילה תרבות" באל-עראקיב ויקראו שירה בסולידריות עם התושבים. בואו לתמוך באל עראקיב, בואו לשמוע שירה ולרקוד, בואו להתנגד להריסה ולזרוע חזון של אחווה, שיר קטן שעוד ינבוט ויהפוך למציאות של צמיחה משותפת.
עוד אצל מתי שמואלוף
מאמר של גדי אלגזי באתר העוקץ
עוד תמונות
2010-08-11