בנגב חוששים כי אם יאושר החוק יהיה לרשויות אינטרס להוציא צווי הריסה מינהליים ללא בקרה שיפוטית, ולהפעיל ענישה כפולה גם הריסה וגם חיוב בהוצאות ההריסה. ח"כ טיבי: "מניעת בניה מערבים- מדיניות אידיאולוגית", ח"כ זחאלקה מציע הקפאת בניה והידברות.
הקול קול פאינה הידיים ידי ליברמן
הקול קול פאינה הידיים ידי ליברמן
ביום רביעי, 16 בפברואר, החליטה ועדת חוקה, חוק ומשפט לאשר לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ פאינה קירשנבאום, הקובעת כי עלויות הריסה של מבנה בלתי חוקי, הנהרס בידי הרשויות באמצעות צו הריסה מינהלי, יוטלו על הבונה. ההצעה תובא בקרוב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
מכוון שהבדואים בנגב חיים בשטח גלילי, כלומר, אינם כפופים לרשות היכולה לדאוג להם להיתר בנייה. אין להם מועצה נבחרת שתגן עליהם, אין להם אוזן קשבת ברשויות המפקחות, והם נתקלים באכיפה מפלה. הצעת החוק תחמיר את האפליה שכבר קיימת.
ביקורת חריפה על הצעת החוק גם מצד היועץ המשפטי של ועדת החוקה
בישיבת הועדה הסוערת, מתחו חברי כנסת ביקורת קשה על הצעת החוק, שהוגדרה כאמצע חדש של "ממשלת נתניהו-ליברמן" לפגיעה בציבור הערבי. ח"כ ג'מאל זחאלקה קבע כי הצעת החוק מיועדת להפר את זכויותיו של ציבור זה, שביישוביו אין תוכניות מתאר תקפות.
"המדינה לא מקדמת תוכניות ביישובים הערבים. למשל, יש ישוב שיש לו תוכנית מתאר שנערכה בשנות השבעים, והיא מכסה 20 אחוז מהיישוב. המדינה אומרת לאזרח הערבי: אין לך אפשרות לבנות כחוק, אבל אם תבנה על אדמתך– נהרוס לך, וגם תשלם. יש כאן הפרזה גדולה, התהוללות יתר של המחוקק".
היועץ המשפטי של הועדה בישר, כי המדינה סבורה כי אין מקום להתיר לרשות מינהלית להטיל תשלום הוצאות על הבונה בלא פיקוח. הוא הזהיר כי רשות מינהלית עלולה לגלגל על הבונה הוצאות מהוצאות שונות. על כן מוצע כי הרשות תידרש לפנות לבית המשפט בתום ביצוע ההריסה ולבקש אישור להטלת הוצאות ולגובה הסכום.
מהו בעצם השינוי מהחוק הקיים ?
הריסות בנגב, צילום: אורי זקהם
עד כה נהגו הרשויות המינהליות על-פי-רוב לבצע הריסה של מבנה לא חוקי באמצעות צוים שיפוטיים, הניתנים לבקשת הרשות בהוראת בית המשפט. השופט היה רשאי לשקול שיקולים מורכבים, הן ביחס לעצם ההריסה והן ביחס לביצועה על-ידי הבונה ולחילופין – הטלת עלות הביצוע על הבונה.
החלופה הקיצונית הייתה הריסה באמצעות צו מינהלי לפי סעיף 238 לחוק התכנון והבנייה-. אמצעי המאפשר אכיפה מהירה בידי הרשות המינהלית, בלא התערבות הרשות השופטת. בנסיבות אלה, לא הוסמכו הרשויות בחוק להטיל על הבונה הוצאות. הצעת החוק החדשה מבקשת להורות על הטלת ההוצאות על הבונה גם כשממומש צו מינהלי.
הבעיה היא העדר כמעט מוחלט של תוכניות מתאר בישובים ערבים. בכפרים הבלתי מוכרים אין תוכניות מתאר כלל
ח"כ טיבי נזעק:
"התכנון והבנייה זה משהו שלערבים אין בו חלק. מדינת ישראל לא מכירה ביישובים רבים ולא נותנת להם שירותים, אבל היא הורסת להם בתים, הורסת כפרים שלמים, פעם אחר פעם. זה מצב בלתי נסבל. יש משפט בערבית: "אתה זורק אותו לים כבול, ואומר לו: אל תירטב". כמעט אין תוכניות מתאר, וכשיש תוכנית- אין בה טווח ארוך ואין בה מענה לצרכי היישוב. ככה אתם חונקים את היישובים הערבים: הם נאלצים לבנות ללא היתר וגם הורסים להם, ועכשיו גם יטילו עליהם מעמסה הכלכלית. אנשים אספו כסף עשרות שנים כדי לבנות בית, ועכשיו לא יהיה להם בית וגם כסף לא יהיה. אין ביישובים הערבים תכנון ובנייה, ממניעים אידיאולוגיים מונעים זאת".
ח"כ זחאלקה הציע להמתין להסדרה של חוקי התכנון והבנייה ביישובים הערבים, ובינתיים -שלא לחוקק חוקים מפלים. הוא הציע לממשלה לפעול בדרכי שלום:
"אנחנו רוצים לפתור את הבעיה ומוכנים כראשי הציבור הערבי להתחייב על מימוש הקפאה בבנייה עד שיושג פתרון באמצעות הידברות".
ח"כ ד"ר חנא סוויד העיר שורה ארוכה של הערות להצעת החוק, והדגיש כי צו מינהלי הוא צעד אכיפה קיצוני, המבוצע בידי הרשות המקומית בהעדר בקרה שיפוטית- כלומר בדרך החשופה לטעויות רבות. על כן אין זה סביר להטיל על הבונה את העלויות הכרוכות בו. שנית, מאחר ואין מאפשרים לבונה לבצע את ההריסה בעצמו, לא סביר להטיל עליו עלויות הצפויות להיות גבוהות מאלו הכרוכות בהריסה עצמית. סוויד ציין שלפי ההצעה, החוק עלול לאפשר לרשות המינהלית להטיל על הבונה תשלום בכל סכום שהוא, בהעדר מגבלה על המותר. סוויד הציע, כי אם הצעת החוק תתקבל, תיעשה הטלת ההוצאות רק באמצעות פנייה לבית משפט.
ח"כ סוויד תבע כי אם החוק יאושר, יחול על מבנים עיסקיים בלבד: לדבריו, יש להבחין בין החלת החוק על מי שבונה לתועלת עצמית למטרת רווח כלכלי לבין מי שבונה על מנת לממש את זכותו לקורת גג. כך יתקיים איזון ראוי יותר בין הצורך באכיפת החוק לבין קיום זכויות האדם.
לבדואים אין נציגים ברשויות המקומיות ובגורמי האכיפה, ללא הגנת בתי המשפט הם חסרי הגנה לגמרי
ח"כ דוד רותם, יו"ר הועדה, העיר שהחוק אינן מיועד לפגוע בערבים. האמנם ?
שמוליק דוד (שתיל), יועץ לארגונים בנגב, הצביע על העדר ייצוג כמרכיב מרכזי של המנגנון היוצר אכיפה בלתי שוויונית ומפלה כנגד הערבים . השינוי בחוק יחשוף את הבדואים לשרירות ליבם של גורמי האכיפה עוד יותר מכפי שהינם כיום. לדבריו:
"בפועל, החוק הוא דרקון מאיים עבור אזרחים מסוימים, ועפרא דארעא לאחרים. בקיבוצים ומושבים קיים נוהל "אישור חורג", המאפשר להתיר בנייה בלתי חוקית בהיקף גדול. למועצות האזוריות המורכבות מנציגי התושבים אינטרס כלכלי בביצוע העבירות ועל כן הן מתירות את קיומן של "חריגות", כפי שעלה שוב ושוב בדו"חות מבקר המדינה.
לעומת זאת, הבדואים בנגב חיים בשטח גלילי, ואינם כפופים לרשות היכולה לדאוג להם להיתר בנייה. אין להם מועצה נבחרת שתגן עליהם, אין להם אוזן קשבת ברשויות המפקחות, והם נתקלים באכיפה מפלה. הצעת החוק מיועדת להחמיר את האפליה: מעתה יהיה לרשויות אינטרס להפעיל צוים מינהליים בסיטונות, בלי בקרה שיפוטית, ולהטיל הוצאות בהיקף גדול על הבונה- כלומר להפעיל ענישה כפולה. החוק הדרקוני הפועל בנגב יהיה מעתה דרקוני עוד יותר".
האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום הצטרפו לטענת האפליה, וביקשו מהועדה בנייר עמדה שהוכן לקראת הדיון לברר כמה צווי הריסה מינהליים הוצאו בישראל בשנה האחרונה, וכמה מהם מומשו. כן תבעה נציגת האגודה, גב' עלוה קולן, כי הועדה תדרוש מידע בשאלה, באילו אזורים מומשו הצווים, והאם הופעלו גם בקיבוצים ובמושבים.
נא להכיר 