דחיה: ההפגנה שהיתה אמורה להתקיים בירושלים נדחתה בשל מזג האויר

כתיבת תגובה

על מועד חדש תבוא הודעה.

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל , הועדה העממית אל-עראקיב , ועד הכפר אל-עראקיב , פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי , תנועת התחברות-תראבוט , קואליציית נשים לשלום , סולידריות שייח' ג'ארח ,בל"ד , פורום הכרה חד"ש, שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם

מודעות פרסומת

הפגנה מול משרדי הקרן הקיימת בעקבות הרס אל עראקיב

כתיבת תגובה

הקרן הקיימת לישראל עוקרת אנשים בשביל לשתול עצים!

יום שלישי 1 בפברואר, 14:30
ברחבת משרדי הקק"ל, רחוב קינג ג'ורג' 48  בירושלים

באל עראקיב איבדו עשרות משפחות את בתיהן ומאוימות בנישול מאדמתן. כדי "להכשיר את השטח לנטיעות",
הכפר נהרס שוב ושוב עשר פעמים.  במהלך ההריסות נורו  אנשים בכדורי ספוג, הוכו בברוטליות ונעצרו.

הידיים הן ידי המשטרה ומנהל מקרקעי ישראל – גופים הפועלים תחת סמכותה ואחריותה של ממשלת ישראל,
אבל הגוף המתכנן והפוקד הוא הקרן הקיימת לישראל.

לקק"ל יש סמכויות נרחבות בנושאי ייעור וקרקעות, למרות שזהו גוף בינלאומי, שאיננו כפוף למדינה ולאזרחיה.
לקרן הקיימת לישראל תקנות גזעניות, המפלות בין אזרחים על בסיס מוצא אתני ומונעות גישה לקרקע מהאזרחים הערבים.
הקק"ל פועלת לנישול של תושבי אל-עראקיב ושל תושבים בדואים רבים אחרים ביישובים שממשלות ישראל לא הכירו בקיומם.

היישוב אל-עראקיב קיים עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל – ואילו הנשים, הגברים והילדים היושבים בו, שזו אדמתם,
מכונים היום "פולשים" בידי אלה שמבקשים להרוס את חייהם ולטעת במקומם עצים.


הסעות והרשמה מוקדמת:

תל-אביב, רכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט בשעה  13:00.  הרשמה מוקדמת: 052-6886867.  050-5733276
באר שבע,: פרטים  והרשמה מוקדמת:  מיכל- 050-9391299

פרטים  info@dukium.org

חיתמו בפייסבוק על תעודת ההוקרה לקק"ל

הכשר ירוק לעקירת אלעראקיב ?

כתיבת תגובה

לאחר ההרס התשיעי של אלעראקיב פנו מספר פעילים לאחדים מחברי דירקטוריון קק"ל, הנחשבים למייצגים תנועות בעלות רגישות אזרחית ודמוקרטית, ושאלו אותם, מה עמדתם ביחס למעשי הקק"ל באל-עראקיב: האם הם עומדים מאחורי מחיקת הכפר והשימוש בייעור כדי לעקור אנשים?

תגובתו של פרופ' גדי אלגזי פורסמה באתר תראבוט-התחברות

פרופ' אלון טל, ראש התנועה הירוקה, ענה למכתב בנושא. חשוב לנו להגיב לתשובתו.

1. פרופ' אלון טל מתייחס בתשובתו ל"שבט אלעראקיב". אין שבט כזה. אלעראקיב הוא שם של אזור. מי שכותב ומנסח גם מדיניות כדאי שיכיר את הנוף – ואת האנשים שחיים בו. אדמות אל-עראקיב מצויות בידי המשפחות מלפני קום מדינת ישראל, ובית הקברות שלהם נמצא במקום. בתחילת שנות החמשים הם נדרשו לעזוב את הקרקע לצורך תמרונים צבאיים. סילוקם מן המקום איפשר למדינה לבצע מהלכים חד–צדדיים כדי להעביר לרשותה קרקעות. הסוגייה נמצאת כיום בבירור משפטי שלא הסתיים, כמו במקרה של רבות מאדמות הבדואים. אך שום בירור משפטי אינו חשוב יותר מהעמדה הפוליטית-ציבורית בנושא: נעשה כאן עוול משווע לאזרחים, ואנחנו מצפים ממנהיגים פוליטיים בעלי רגישות דמוקרטית לנקוט עמדה כלפיו.

2. אלון טל מנסה לטעון שקק"ל אינה צד בסכסוך. קק"ל נמצאת בלב הסכסוך: העברת האזור מידי מינהל מקרקעי ישראל לייעור מאסיבי בידי קק"ל היא זו שעוררה את תושבי אלעראקיב להגן על אדמתם, ועבודות הייעור של קק"ל הן אלה שהאחראי מטעם מינהל מקרקעי ישראל, ציזר, הציג כחלק מה"פתרון הסופי למתרחש באלעראקיב".

3. אלון טל, איש התנועה הירוקה, מתעלם מהעובדה שר החקלאות היוצא, שלום בן-שמחון, הציג במפורש את הייעור באזור אלעראקיב כאסטרטגיית השתלטות, שאין לה דבר ועניין עם שמירת הסביבה. העצים הם שומרים על הקרקע – ואפשר גם לעקור אותם בעתיד, אמר.

4. אולי יבוא אלון טל לאלעראקיב ויראה במו עיניו, מה השאירו הבולדוזרים העובדים בשירות הייעור המלאכותי של הקק"ל מעצי הזית והחרוב, מהשדות (שבעבר רוססו מהאוויר בחומרי הדברה כדי למנוע את עיבודם!), יראה את תצלומי האויר של המקום, ובהם בארות, עצי הרימונים והזיתים שהיו קיימים במקום עוד בשנת 1949, וגם את התיעוד הוויזואלי של הכפר ושדותיו, כפי שנראו עד לפני זמן קצר. אולי ימשיך לאחר מכן לשבת בכיסאו בדירקטוריון הקק"ל (מה הוא עושה שם?), אבל אז לפחות יקח אחריות לאחד ממעשי הנישול וההרס הסביבתי הקשים בתולדות ישראל.

5. אלון טל מתהדר בפרויקטים המועטים – והחשובים – של הקרן הקיימת לטובת הבדואים. האם הבדואים, שליש מתושבי הנגב, זוכים לשליש מן המשאבים שקק"ל משקיעה בנגב? האם ההתיישבות המאסיבית בנגב שקק"ל ישראל בשיתוף עם קק"ל-ארה"ב מקדמת הולמת את החזון הסביבתי של התנועה הירוקה?

6. כדי להבין את תפקידה של קק"ל במהלך הנישול, חשוב לראות מה קורה ממש ליד אלעראקיב, ממזרח לכביש 40. תוכניות הייעור שהגישה קק"ל לפני חודשים ספורים לאזור גבעות גורל יביאו שם לנישול דומה: הקק"ל יזמה הכפלת שטח היער מעשה ידי אדם מ-14,00 דונם ל-28,000 דונם – תוך התעלמות מקיומם של כפרים בדואים במקום ומצורכי הפיתוח של לקייה. כשיבואו הבולדוזרים והעצים – גם תגיד שהיא לא צד לסכסוך? לפי דו"ח עמותת "במקום", 11,000 דונמים מתוך 14,00 הדונמים שאותם מבקשת הקק"ל לכסות ביער, הם שטחים חקלאים מעובדים. את השממה צריך ליצור כדי לייער עליה.

7. אלון טל הישווה בעבר את חוות הבודדים לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים: "בכל מקום בנגב אפשר לראות פחונים ואוהלים של בדואים שבנו מבנים בלתי חוקיים, ואפשר בהחלט להכניס לקטגוריה הזאת גם את המתיישבים הבודדים היהודים, שתופסים שטחים גדולים". נראה שהוא מתקשה לראות הבדל בין תושבי הנגב המקוריים, שרבים מכפריהם הפכו בלתי-מוכרים כתוצאה מנישול מתמשך שבו נגזלה מהם רוב אדמתם – לבין בעלי הפריבילגיות מהמוצא הנכון, המקבלים מן המדינה נכסי ציבור כדי לשמור עליהם – לעצמם.

8. אלון טל ממליץ בתגובתו 5 המלצות לפעולה מצד התנועה הירוקה. אף אחת מהן אינה מבקשת לעשות אפילו מעט צדק, חלקי, עם הבדואים שרוב אדמתם נלקחה מהם: אף לא אחת מהן אינה דורשת מהמדינה להכיר בתביעות הבעלות שלהם – המצטמצמות, נכון להיום, על בין 5% ל-7% משטח הנגב. לא: הוא דבק במדיניות הרשמית: קרקע שנגזלה (כן, אנחנו יודעים "על פי החוק" – על פי חוקי גזל מובהקים, כמו חוק רכישת מקרקעין) לא תוחזר, לכל היותר תקבלו קצת פיצויים. איזה מין ירוק כזה, שאין בו טיפה של צדק חברתי?

גדי אלגזי, 20/1/2011

כמו פצע שמגרדים לאט

כתיבת תגובה

מאת: חגי אלעד

רגע לפני ההתלכדות של הריסות אלעראקיב והיער החדש של קק"ל – מבט אלי המפה המנטלית של הזיכרון

אלעראקיב והיער. במפה שתצמח אחרי שהיער יצמח כל השטח הזה יהיה מסומן בלבן. צילום: חגי אלעד

בדרך כלל אנחנו נפגשים בשבת בבוקר. האוויר עדיין לח מצינת הלילה, אבל הנשימה כבר מתחילה להתחמם ממאמץ הריצה ביער. מפה לבנה משמע יער נוח לריצה, והנה אני כבר מגיע לנקודה הבאה. אבל בדרך, בין עצי האורן, הם מופיעים בהדרגה. הקווים הדקים בירוק עז שמסמנים את משוכות הצבר הבלתי עבירות. הנקודות השחורות שמבשרות את גלי ההריסות הפזורים בין העצים. בורות המים. הכפר שהיה וחרב ושעל הריסותיו ניטע יער. עוד יער, עוד כפר פלסטיני.

שישים ושלוש שנים אחרי 1948, ההפרדה בין ההריסות והיער מתקיימת בזמן ובזיכרונם של אלו המתעקשים לזכור. אבל במרחב הפיזי ההריסות והיער כבר התלכדו, ואין להפריד בין צל האורנים לבין הרוח הנושבת בין גלי החורבות.
שישים ושלוש שנים אחרי 1948, יש מקום אחד בו ההריסות והיער טרם התלכדו. וכמו בהילוך איטי אנחנו מביטים בשיחזור התהליך ההוא, זוחל לאיטו לעינינו, כל שלב ושלב בו קפוא לימים ורק אז מתקדם לצעד הבא. כמו פצע שמגרדים לאט, בכל יום עוד שכבת גלד מוסרת עד שנגיע לבסוף לבשר החשוף ממש ונחוש בכאב, הכאב עימו אסור להזדהות.

המקום האחד הזה הוא עוד כפר: אלעראקיב שמו. בנגב, חמש דקות מבאר שבע. היער שקק"ל נוטעת כבר מקיף את אלעראקיב, או אם לדייק: את הריסות אלעראקיב. כך, כאן, ההריסות והיער טרם התלכדו במרחב. להבדיל מהכפרים שחרבו בנכבה, כאן בהיעדר פער השנים ההפרדה בזמן בין היער וההריסות עדיין לא התהוותה: היער וההריסות מלוכדים בזמן, אבל עודם נפרדים במרחב.
והנה הגלדים: הכפר. האנשים. הבתים. הפינוי. ההריסות. הנטיעות מסביב. ניסיון השיבה. ההריסות. הפינוי. עוד תלמים נחרשים באדמה, להכין עוד נטיעות. הזמן מתרחק והיער מתקרב. עוד הריסות של מה שכבר נהרס. מצמוץ של העיניים, כל האבק הזה. הכול בסדר, אדוני? מטלית לחה? נעבור לשקופית הבאה. הכשרת הקרקע. התלמים, הנטיעות, ההריסות. ינואר 2011, הרגע בו היער וההריסות נפגשים בפעם הראשונה. שלום יער, שלום הריסות. אני הייתי אלערקיב, הייתי עוד כפר. אני יער.

במפה שתצמח אחרי שהיער יצמח כל השטח הזה יהיה מסומן בלבן. לבן משמע יער נוח לריצה. עבודה ערבית: אפילו משוכות צבר אין כאן. אם קק"ל תעבוד נקי, אפילו נקודות שחורות לא תהיינה. נקודות שחורות משמע גלי הריסות.

חוק הנכבה ביקש להפליל את הזיכרון. משמע, הריסת אלעראקיב היא הפרה של החוק.

הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח

פורסם באתר העוקץ

הפגנה למען אלעראקיב. המתעקשים לזכור

טרנספר באלימות של אזרחי ישראל הערבים – חובה לפעול בכל דרך להפסיק זאת

כתיבת תגובה

מאת: יעלה רענן

פעולות המדינה הזו עוברות כל גבול. ועתה נפרצים גבולות חדשים: דרכי ה"שכנוע" לטרנספר של אזרחי ישראל.

הריסות בתים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים – הפכו כבר לדבר שבשגרה. עתה המדינה עלתה מדרגה באלימות כלפי הקהילה הערבית, ונראה שמוסדות המדינה מעוניינים שהתנהלות זו תהפוך לשגרה החדשה.

עלינו לעשות הכול בכדי למנוע זאת!!!

ביום ראשון כוחות שיטור, סיירת ירוקה, קק"ל, ועוד באו בכדי להרוס את הכפר אל-ערקיב שוב. אבל יותר מזה: הפעם קיבלו הוראות להשתמש באלימות בכדי להצליח. האלימות כללה ירי כדורי גומי אל תושבי הכפר, וגז מדמיע. נער בן 15 ועוד פצועים נשלחו לבית החולים. האלימות גם כללה מעצר של כל פעיל זכויות אדם שניתן היה לתפוס אותו.

לאחר שהרסו את הכפר, כוחות המשטרה נשארו בשטח, ו"הגנו" על הבולדוזרים שאספו את שאריות ההריסות, כך שלא יוכלו תושבי הכפר להשתמש בבדים הקרועים לבנות מחדש את האוהלים, ובעיקר – שלא יוכלו תושבי הכפר לבנות לעצמם מחדש את קורת הגג ללילה החורף הקר. במשך שעות היום תושבי הכפר היו בעוצר בתוך בית הקברות של הכפר. רק בשעת דמדומים עזבו השוטרים והבולדוזרים את הכפר ואפשרו לאנשי הכפר להגיע שוב לחבריהם, לכפר, ולאוכל.

אתמול, יום שני בבוקר, חזרו השוטרים והבולדוזרים, והפעם עצרו והיכו יותר אנשים. את העצורים, ביניהם מספר פעילי זכויות אדם, השאירו בבית המעצר בבאר שבע ללילה, כך שיבינו היטב שלא כדאי להם לתמוך בזכויות אדם. חיה נוח, פעילה שנים רבות, ויעקב מנור, פעיל זכויות אדם ופנסיונר – היו בין אלה שזכו בשיעור אזרחות זה. כמו כן סטודנטים, תושבים ואחרים.

במקום הכפר ההיסטורי המדינה מעוניינת לטעת יער. כלומר המדינה מעוניינת למנוע מאזרחיה הערבים גישה לאדמות לחקלאות, וגם אם צריך לטעת יער במדבר בכדי להשיג זאת – אין בעיה. הבעלות על הקרקעות עדיין בדיונים בבתי המשפט, והדרך עוד ארוכה עד להכרעה סופית, שכן עתה הם עדיין בדיונים בבית המשפט המחוזי, וברור שעוד יעלה לעליון. ובכל זאת המדינה בכוח רוצה למנוע את השימוש בקרקע, ולהפוך אותה "לקרקע לאום" ולטעת בה יער ללא טעם. כך שגם אם ינצחו הצדק ההיסטורי וחברי הקהילה – לא יוכלו לממש את זכותם לשימוש בקרקע.

ובכדי לעשות זאת – המדינה פועלת באלימות קשה. מדובר בטרנספר אלים של אזרחי המדינה מאדמותיהם.

וזו רק יריית הפתיחה. לאחר ההצלחה באל-ערקיב, לאחר שיבינו שכולנו שותקים, והדרך שלהם חופשית לפעול באלימות – ימשיכו לכפרים הבאים ויפעלו בהם בדרך דומה – או אף אלימה יותר. הכפר הבא – אל-מקימן. אחריו – עוד 20 כפרים. בסך הכול יכולים לצפות לטרנספר אלים עוד כ 40,000 אזרחי ישראל ערבים בנגב.

חייבים לעצור את המדינה מיד!

כיצד? חייבים לעמוד שכם אל שכם עם תושבי הכפר. אסור לאפשר למדינה לפגוע בזכויות האדם באלימות ולעמוד מנגד.

אלימות זו של המדינה מצטרפת לשורת משפטים, מעצרים ומאסרים של פעילי זכויות אדם, כלא ענק שייבנה לפליטים, ושנים של התנהלות דומה כלפי אזרחים ערבים, ועדות פרלמנטאריות, חוקים גזעניים…

בואו היום, בואו מחר, והמשיכו לחזור לכפר אל-ערקיב.

חובה לייצר מחאה גדולה בנגב.

אם ניכשל באל-ערקיב, רמת האלימות הזו תהפוך לנורמה, והמדינה תמשיך לפעול להרס שאר הכפרים.

למידע – כל עוד הם לא במעצר: חיה נוח 052-4269011; יעקב מנור: 050-5733276; מומתאז 050-7701118; עוואד אבו-פריח 054-6755258; גדי אלגאזי 054-5884851; איימן עודה (מזכ"ל חדש) 050-9004067. (יחד אם אחרים, כל הפעילים האלה היו במעצר במהלך שלושת הימים האחרונים…)

יש תמונות והרבה מידע על המתרחש בשלושה אתרים ובפייסבוק:

https://baduannaqab.wordpress.com/

http://www.dukium.org/index.php?newlang=hebrew

http://www.tarabut.info/he/home/

בברכת עתיד טוב יותר, יעלה

הודעה לפעולה:
פורום דו-קיום בנגב    התחברות-תראבוט    פורום הכרה

דחוף נא להפיץ

המשטרה פתחה בירי וערכה מעצרים בניסיון לפנות את הכפר אל-עראקיב

אתמול והיום התקיימו עימותים סוערים בכפר אל-עראקיב כאשר אנשי המנהל והקק"ל הגיעו לכפר בחסות  כוחות משטרה גדולים כדי להרוס את בתי הכפר ולפנות את התושבים. גירוש התושבים נועד כדי לייער את אדמות הכפר.

למרות שתביעות הבעלות על אדמות הכפר נידונות בבית המשפט וטרם ניתנה הכרעה, המדינה וקק"ל עושות הכל כדי קבוע עובדות בשטח שימנעו את הסיכוי להחזרת האדמות ויישובו של הכפר על ידי תושביו ובעליו.

במהלך הפעולות אתמול והיום המשטרה השתמשה בכדורי גומי ו/או אחרים כדי לשבור את ההתנגדות הלא אלימה של התושבים ופעילים שהגיעו למקום כדי לסייע.  ארבעה צעירים נפגעו מהירי, אחד נפגע בעינו ואחרים בגפיים.

תושבים אחרים הוכו נמרצות תוך אלימות קשה. 11 אנשים מהכפר ופעילים מפורום דו-קיום, תראבוט, ופורום הכרה הובאו למעצר במשטרת רהט. עו"ד עוסקים בשחרורם בערבות, כנראה שיובאו בפני שופט עוד הלילה.

הלילה נקבצו בכפר מאות אנשים  שעוסקים בבנייתו מחדש.  המצב קשה ונצטרך להתגייס  ולסייע ככל שניתן.

קריאה למתנדבים לבוא מחר לאל-עראקיב

אנו קוראים למתנדבים להגיע מחר בבוקר לכפר.   לרגע זה אנו מתכננים הגעה במכוניות פרטיות. במידת הצורך נדאג להסעה מרוכזת.

נצא מתל אביב בשעה 9:00 מרכבת ארלוזורוב, חניון סיקסט.

מתנדבות ומתנדבים ובעלי רכב מתבקשים להודיע למיכל- 052-6886867. יעקב- 050-5733276. או במייל:

Manor12@zahav.net.il

Stop the Brutal Transfer of Bedouins, Citizens of Israel

Yeela Raanan, Jan. 18th, 2011.

 

 

The Israeli Governments' actions in El Araqib right now are new and terrifying…

 

In a nutshell: On Sunday and again on Monday the police helped the JNF people in "clearing out the area", which included beatings, bullets, injured, arrested: both of the village and activists, leaving several activists in jail overnight, some people injured and in hospital, the police remained in the village "clearing out" the rubble for hours, thus the village people for most of the day were "imprisoned" in the village cemetery. We have not witnessed this level of violence against Israeli citizens in the past few decades. And so far there is silence, and the Government of Israel knows it may continue…

 

For photos and more info on what is going on in El-Araqib you can see:

http://www.tarabut.info/en/home/

http://www.dukium.org/index.php?newlang=english

For photos (and Hebrew info):

https://baduannaqab.wordpress.com/

 

Short background: The ownership of the lands of the unrecognized Bedouin village of El-Araqib in the Israeli Negev are under dispute, and right now are being contested in Israeli courts. This process will take time. But the Government of Israel, one of the sides in the land dispute, is not willing to wait until the case is concluded, and wishes to ensure that the members of the Bedouin community will not have access to these lands, even if they do win the court case. To achieve this, the government and its ally – the Jewish National Fund (JNF) are foresting the village lands – preferring a "forest" in the desert to an agricultural village for the disenfranchised Bedouin community. Anything is better, in the view of the Government of Israel, than Arabs having access to lands in Israel. This is the reason behind the extreme violence the government is using.

 

But we have reason to be even more concerned. The Government of Israel is planning to transfer another 20 Bedouin villages, another 40,000 citizens of Israel will be treated with similar violence if we do not succeed now in passing a clear message to the Government of Israel, that it cannot cross these red lines, that there is a limit to how much violence can be used against people, citizens, and human rights activists.

 

El-Araqib and the other 20 villages sit on the totality of less than 200,000 dunams: 1.5% of the Negev lands. Desert lands that the government has no use for them. That is why the ridiculous plans are for a forest – in the desert.

 

We must right now do all we can do to stop this. How?

 

Insist that your ambassadors in Israel demand that the Government of Israel stop this, and also demand that the Israeli embassies in your countries explain these horrific actions.

The message must be clear – only solutions that are born out of dialogue and agreements are acceptable. For example – recognize these villages and the villagers' land rights. Violence – and violence of this level – in order to achieve the government's goals – is NOT acceptable.

 

Please do all you can to stop this escalation in government brutality.

 

For more information (if they are not arrested, again) Haya Noah 052-4269011; Prof. Gadi Elgazi 054-5884851.

 

Thanks, Yeela

 

יום של מעצרים באל עראקיב

כתיבת תגובה

הערב, 17.1 תקפו כוחות של המשטרה קבוצה של תושבים צעירים בכפר אל עראקיב בזמן שניסו להקים מחדש מבנים ארעיים במקום. כעשרה ילדים נפגעו מגז מדמיע ומכדורי גומי וספוג שנורו עליהם וחמישה צעירים נעצרו. השוטרים ניצלו את העדרם של מרבית המבוגרים שנסעו לרהט כדי להשתתף באזכרה לאחיו של השייח' סייח' שנפטר השבוע.

12 עצורים באירועי אל עראקיב

בנוסף עצורים במשטרת רהט חיה נוח מנכ"לית הפורום לדו קיום בנגב, מומתז חטיב, עמוס גבירץ, עזיז אבו מדיע'ם תושב אל עראקיב ושתי סטודנטיות, כולם פעילים של הפורום.

פרופ' גדי אלגזי העצור משעות הבוקר הגיש ערעור על מעצרו באמצעות עורכי דינו ראויה אבורביעה ושחאדה אבן ברי.

בסה"כ אומרת המשטרה כי בידיה שני עשר עצורים. יתכן כי בכוונתם להעביר את העצורים הלילה למעצר בכלא באר שבע.

בין טראומה לתקוה

ד"ר עוואד אבו פריח מוסר כי תושבי אל עראקיב ימשיכו לבנות באל עראקיב וקורא לכל מי שיכול, להגיע ולסייע לתושבים.

בשעה זו, נמצאים בכפר פסיכולוגים של עירית רהט ומתנדבים בעמותת יסמין א-נקב, כדי לשוחח עם התושבים ולהגיש סיוע פסיכולוגי ראשוני בעיקר לילדים, שהאירועים ביומיים האחרונים גרמו להם לזעזוע ניכר.

מחר (18.1) בצהריים תתכנס הועדה לזכויות הילד בכנסת בראשותו של חה"כ זבולון אורלב לדיון שיזם חה"כ טאלב א-סאנע, במצבם  הנפשי של ילדים בעקבות הריסת בתים. מחוץ לכנסת יפגינו תושבים מהנגב ומלוד נגד התגברות הריסות הבתים בחודשים האחרונים.

בחוות דעת מקצועית של הפסיכיאטרית ד"ר גראציאלה כרמון שתוגש לועדה על ידי עמותת רופאים לזכויות אדם נכתב כי:

המדיניות של הריסת בתים, היא אקט אכזרי ביותר אשר עלול לפגוע קשות בבריאות הנפשית של בני אדם ובמיוחד בילדים ומתבגרים. לטווח הקצר חוויה זו עלולה לגרום לתגובות פוסט טראומטיות: חרדה, דכדוך, סימפטומים סומאטיים, קשיי ריכוז, בלבול, אי שקט, קשיי התנהגות וקשיי תפקוד במערכות השונות של החיים. לטווח הארוך יותר עלולות להתפתח תחושות של דיכאון, ייאוש, כעס ותסכול מתמשכים וקשיי התנהגות. תיתכן פגיעה ביכולת לתת אמון בדמויות ההוריות ובדמויות סמוכות האמורות לייצג הגנה ובטחון וקשיים ביכולת ליצור מערכת יחסית אדפטיביות. תחושות של תסכול, כעס, ניכור וחוסר שייכות עלולות לפגוע ביכולתם העתידית של הילדים להתפתחות נורמטיבית, לממש את כישוריהם ולהשתלב במערכות חברתיות שונות.

הפיכת המחאה לפשע

ביום חמישי הקרוב יחל משפטו של עו"ד אימן עודה מזכ"ל חד"ש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. נגד עודה הוגש כתב אישום על תקיפת שוטרים והפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם.

כתב האישום הוגש לאחר שעמד לצד תושבי אל עראקיב באחת ההריסות של הכפר בספטמבר האחרון.

עו"ד שחאדה אבן ברי המיצג את עודה, אומר כי מדובר בדוגמה נוספת למגמה מדאיגה המורגשת בזמן האחרון. המשטרה ובתי המשפט עושים קרימינליזציה של התנגדות פוליטית אזרחית בלתי אלימה ובכך מונעים מחאה דמוקרטית.

ההליכים המשפטיים נגד עודה מצטרפים למספר מקרים נוספים בהם נקטה המדינה יד קשה כנגד פעילים פוליטיים בולטים. בין אלה אפשר למנות את מאסרו של נורי אל עוקבי וכן את מעצרו של ד"ר עוואד אבו פריח דובר ועד אל עראקיב ושל פרופ' גדי אלגזי השבוע.

חמישה פצועים מכדורי גומי באל עראקיב -הקרן הקיימת משתלטת על השטח בחסות המשטרה

4 תגובות

כוחות גדולים הרסו הבוקר (16.1 בשעה 0800 ) את המבנים הארעיים באל עראקיב בפעם התשיעית.

לראשונה ירו השוטרים כדורי גומי על התושבים שסרבו להתפנות. חמישה בני אדם נפצעו ופונו לבית חולים סורוקה בבאר שבע.

פצוע כדורי גומי באל עראקיב

כוחות המשטרה הגדולים שנכנסו הבוקר לכפר לוו בטרקטורים ומשאיות של הקרן הקימת לישראל שפינו את שרידי ההריסות הקודמות, החלו לישר את השטח, לפרוץ דרכים חדשות בשטח הכפר ולהכשיר את האדמה לנטיעות. נראה כי הכוונה היא להשתלט על השטח לפני טו' בשבט ולמנוע מהתושבים לבנות מחדש אוהלים וסככות כפי שעשו לאחר ההריסות הקודמות. אנשי קק"ל בונים בצמוד לבית הקברות של הכפר חניון לכלים הכבדים ומציבים מבני אחסון ושהייה לאנשיהם.

תושבי אל עראקיב, מתנדבים ותומכים מתארגנים בשעה זו להקמת אוהל מחאה בקרבת הכפר.

מפורום דו קיום בנגב נמסר כי התושבים שנותרו חסרי קורת גג במזג האויר החורפי הקשה, המומים מעוצמת הרוע שמופנה כלפיהם בזמן האבל על מותו של אחד מאחיו של השיח סייח שנפטר לפני כמה ימים.

תושבי אל עראקיב זקוקים כרגע לכל העזרה שיכולים מתנדבים להגיש וקוראים לאזרחים יהודים וערבים לבוא ולעמוד לצידם.

גם בשעה זו נמשכות העבודות וכחות משטרה גדולים מאבטחים את הכלים ואת עובדי הקק"ל.

כך קק"ל משתלטת על קרקע

תמונות נוספות

Older Entries Newer Entries

%d בלוגרים אהבו את זה: