שבת 30.11.2013 הוכרז יום זעם נגד יישום תכנית פראוור

כתיבת תגובה

ביום ראשון שעבר ביקרה ועדת הפנים של הכנסת בנגב, במטרה לראות מקרוב את המשמעויות של חוק פראוור. שביתה כללית הוכרזה ביישובים הערבים והפגנות שנערכו במספר צמתים קיבלו את פני חברי הועדה ואת יהודה בכר, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. בהפגנה בצומת להבים נעצרו שני פעילים ונשמעו טענות על אלימות שוטרים.

במהלך השבוע הובא בפני שופט השייח' סייח ממנהיגי התושבים באל עראקיב שנעצר בחשד לבניה חוזרת על אדמת הכפר שנהרס יותר מ-50 פעם. על פי החלטת השופט הוא הורחק ל-2 ק"מ  מהכפר ונאלץ לשם ערבות של 10,000 ש"ח. ההליכים נגדו ימשכו.

בשבת הקרובה מתוכננים אירועי מחאה ברחבי הארץ לקראת ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית הצפויה במהלך דצמבר 2013.

האירוע המרכזי יהיה בצומת הכניסה לחורה ב-15:30

פרטים נוספים על ההפגנות ועל הסעות באתר חד"ש

הסבר על משמעות החוק בסרטון חדש שהפיקו עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח:

תושבי הכפר אום אלחירן הגישו התנגדות להקמת הישוב חירן

כתיבת תגובה

עמותת במקום ומרכז עדאלה פירסמו כי תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן הגישו בסיועם התנגדות לתכנית להקמת הישוב חירן: התכנית מהווה נדבך נוסף בהפליית האוכלוסייה הבדואית בנגב

מקור:עדאלה

עמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון", מרכז עדאלה ותושבי מתחם אום-אלחיראן שבכפר הבלתי-מוכר עתיר/אום-אלחיראן, הגישו ביום 12 בינואר 2011,  את התנגדותם להקמת ישוב חדש באזור יער יתיר לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום. התכנית (תכנית מתאר 107/02/15) מבקשת להקים ישוב חדש בשם חירן, המיועד לאוכלוסייה יהודית, זאת תוך הריסת בתיהם של תושבי מתחם אום-אלחיראן, שבכפר עתיר/אום אלחיראן, אשר ממוקמים על הקרקע המיועדת למגורים.

רוב שטחו של מתחם אום אלחיראן, בו מתגוררים כ-500 תושבים, נמצא בגבולות תוכנית הישוב החדש, כאשר חלק גדול מבתי המתחם מצויים בשטח המיועד לבנייה למגורים ובחלקם האחר נמצאים בשטחים המיועדים כשטחים ציבוריים ויער מוצע. על אף זאת, נטען בהתנגדות, התכנית משאירה את אופציית הריסת בתי התושבים ומעברם מאזור מושבם במשך 55 השנים החולפות כפתרון יחיד לדיור תושבי מתחם אום אלחיראן, תוך כדי פגיעה בזכויות יסוד של המתנגדים לקניין, לכבוד ולשוויון.

בנוסף, עורכי התכנית ומוסדות התכנון לא בדקו חלופות, כגון הכרה במתחם ומתן מענה תכנוני להסדרת מעמדו, אשר ימנעו את הפגיעה בזכויות היסוד של תושביו. לדברי סזאר יהודקין, מתכנן ערים בעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", "התכנית מתעלמת לחלוטין מהמצב הקיים בשטח ומזכויותיהם של התושבים הבדואים והיא מגשימה, הלכה למעשה, מדיניות של ריכוז האוכלוסייה הבדואית בישובים מועטים. כמו כן, התכנית מהווה נדבך נוסף במדיניות ההפליה של האוכלוסייה הבדואית בנגב בכל הנוגע להקצאת משאבים לצרכי מגורים והתיישבות".

עוד נכתב בהתנגדות, כי לאחר הליך תכנוני שנמשך למעלה משבע שנים, החליטה הוולנת"ע בתאריך 20/07/2010 להכיר בכפר עתיר/אום אלחיראן במקום מושבו של המתחם הצפוני יותר, עתיר, ולקבל את ההצעה כי האוכלוסייה שמתגוררת במתחם אום אלחיראן תעבור למתחם עתיר לאחר תכנונו והסדרתו. עם זאת, בתאריך 15/11/2010 קיימה הולנת"ע דיון חוזר בהחלטתה, זאת לאחר התערבותו של נציג משרד ראש הממשלה, שבסיומו החליטה לבטל את הפתרון המוצע עבור הכפר עתיר/אום אלחיראן. זאת ללא שמיעת עמדת תושבי המתחם ובניגוד לכללי המינהל התקין.

עו"ד סוהאד בשארה, ממרכז עדאלה, אומרת כי "כל העובדות המוצגות בהתנגדות מביאות למסקנה החד משמעית, כי התכנית מתבססת על העדפת האינטרסים של האוכלוסייה היהודית על פני האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום למעלה מ-55 שנים ומהווה פגיעה חמורה בזכות החוקתית לשוויון.  התוצאה המעשית של פינוי אוכלוסיית אזרחים מסוימת על מנת לאכלס אוכלוסיית אזרחים אחרת הנה קשה ביותר והיא מהווה מדיניות הפרדה על רקע לאום ו/או דת אשר מזכירה משטרים אפלים שחלפו מן העולם".

עוד: מנהלת הבדואים מונעת מתושבי עתיר אום אל חירן אספקת מים ומאלצת את התושבים להביא מים במיכליות מח'ורה. מניעת המים משמשת כאמצעי לחץ על מנת לאלץ את התושבים לעזוב. ב-8.2.2011 יתקיים בועדת הכלכלה דיון על מניעת המים מתושבי עתיר אום אלחירן ותל ערד.

ההתנגדות

הועדה הארצית לתכנון מכירה בכפרים בדואים- ראש הממשלה מבטל את ההחלטה

2 תגובות

משרד ראש הממשלה הורה לועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) לקיים דיון חוזר בהחלטתה להכיר בשני הכפרים הבדווים הבלתי מוכרים עתיר/אום אלחיראן ותל ערד. בכך הפך את החלטתה של הועדה להכיר בכפרים. משמעות הדבר היא ששני הכפרים בהם חיים יותר מ-2000 תושבים ערבים יהרסו ותושביהם ידרשו לעבור למקומות אחרים בנגב. זאת בניגוד לדעת הועדה ולהמלצות החוקרת שמינתה הועדה לבדיקת הנושא לעומק.

 

נתניהו בוחש

מדובר בכפרים שנוצרו ע"י המדינה בשנות ה-50 מריכוז של עקורי פנים בדואים שעל אדמותיהם הוקמו הקיבוצים בית קמה ושובל. עם זאת במקומות שפונו אליהם נאסר עליהם לבנות. המדינה ציפתה כנראה שימשיכו לגור באוהלים עד היום. תושבי הכפרים סבלו מהרס חוזר ונשנה של בתים. השיא היה ב-2007 בה נהרסו עשרות בתים בעתיר/אם חיראן במבצע חסר תקדים של המשטרה והמנהל. רק הרס בתי הכפר אל עראקיב בספטמבר 2010 עלה עליו בהיקפו.

בניגוד לטענות משרד רה"מ כי הוכנו פתרונות מתאימים לפינוי התושבים לעיירות הבדואיות כסיפה חורה ואלפורעה, בדיקה בשטח מוכיחה כי טענות המשרד רחוקות מהמציאות. בכסיפה יש מחסור גדול מאד בשטחים לבניה ומסביב לעיירה יש אלפי בדואים הממתינים למגרשים כשהם חיים ללא תנאים מינימאליים. באלפורעה אין עדין תוכניות מאושרות כלל והריסות הבתים נמשכות חרף העובדה הזאת. בחורה אמנם הכשירה המדינה מגרשים אך לא בכמות מספקת שתענה על צרכי התושבים. התוצאה הידועה מראש תהיה מצוקת דיור גדולה שתתפרץ מיד לאחר המעבר.

פנית ראש הממשלה מעוררת תמיהה מכוון שנציגיו יושבים בוועדה ממילא והיו חלק מהתהליך המקצועי הממושך שהוביל להחלטה להכיר בכפרים. מסתבר שראש הממשלה מעוניין בוועדה רק כחותמת גומי המייצרת מראית עין של חוקיות כאשר בפועל מנחים את התכנון שיקולים פולטים ואידיאולוגים.

הסכנה שבמעורבות פוליטית בהחלטות הועדה הארצית לתכנון ובניה חורגת בהרבה מהאיום הנשקף לבדואים במקרה הזה. עצמאותה של הועדה היא הכרחית כדי למנוע מהממשלה ומגורמים אינטרסנטיים אחרים לפגוע באינטרסים של הציבור ולרוקן מתוכן את ההתנגדויות של אזרחים המרגישים נפגעים מהחלטותיה.

כעת מתבררת האמת הפשוטה כפי שהיא ידועה לכל אדם המצוי בנושא. הבניה הלא חוקית היא תוצאה של העדר תוכניות ופתרונות דיור לאוכלוסיה של כמעט 100 אלף בדואים. כאשר פועלים התושבים הבדואיים באמצעות הצינורות החוקיים להסדרת מעמדם, ברגע האמת נחשפת האמת הערומה: רה"מ אינו מעוניין בפתרון מוסכם המבוסס על תכנון מודרני ומקצועי אלה בטהור הנגב מערבים.

החלטת הועדה הארצית לתכנון ובניה להכיר בשני הכפרים הייתה תוצאה של תהליך ממושך של דיון ושמיעת התנגדויות בנושא תוכנית מטרופולין באר שבע.  תוכנית שהוגשה לראשונה ב-1995 .התוכנית הראשונה התעלמה כליל מנוכחותם של הישובים הבדואים הבלתי מוכרים, אך בהוראת בית המשפט נדרשה הועדה לשמוע את התנגדויות הבדואים ולמנות חוקרת שתמליץ בפני הועדה כיצד יש לנהוג בכפרים הלא מוכרים.

אם חשב משהוא שהחלטות הועדה שנבעו מהמלצות החוקרת העניקו לתושבים כל מה שרצו, הוא טועה. במקום זה הושגה פשרה שתאפשר תכנון שיאזן בין צורכי התושבים לצורכי המדינה, ובפרט כוונת המדינה להקים באזור עיר חרדית ושני ישובים קהילתיים נוספים בסמוך. דרישת ראש הממשלה מבהירה כי מטרתו של רה"מ היא לא פחות מטהור האזור שמצפון לערד מערבים בדואים.

במכתב שהגישה השבוע עו"ד סועאד בשארה לועדה בשם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, עמותת במקום וארגון עדאלה, היא כותבת כך:
"פנית ראש הממשלה לחברי הולנת"ע בבקשה לדיון חוזר בעניין הנ"ל ובבקשה להפוך את ההלטה בנושא, הינה בלתי חוקית, פוגעת בעקרון שלטון החוק, פוגעת בעצמאות החלטתכם כרשות מוסמכת עצמאית וכגוף התכנון המקצועי הדן והמחליט בעניין וכמו כן היא פגעת בעקרון סופיות החלטתכם כגוף התכנוני העליון."

למרבה האירוניה, בזמן שהבדואים מותקפים בציבוריות הישראלית על בניה לא חוקית וזלזול בחוק, דווקא תושבי עתיר/אום חירן ותל שבע הבדואים הם אלה שמוצאים את עצמם בחזית ההגנה על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק.

לקריאה נוספת:
כתבתו של ג'קי חורי בהארץ
The story in Haaretz by: Jack Khoury
הודעה לעיתונות של עמותת במקום
המכתב שהוציאה עדאלה לוועדה הארצית לתכנון ובניה

%d בלוגרים אהבו את זה: