תגובה לפוסט של בן דרור ימיני באתר NRG

תגובה אחת

פורסם ב- 5 בDec 2013
שוב ברחובות- מאות בדואים הפגינו הבוקר מול ביהמ"ש בב"ש במחאה על תוכנית פראוור .
כתבתו של אחמד אבו – סוויס

ראשית,הבהרה. בניגוד להצגה השגויה של בן דרור ימיני, האתר הזה איננו אתר של הקרן החדשה. הבלוג הוקם על ידי באוגוסט 2010, כאשר שימשתי כיועץ תקשוב לשתי"ל ופעל עד פברואר 2011, כחלק מקמפיין להכרה בכפרים הבלתי מוכרים. אך, מפברואר 2011 פועל הבלוג ביוזמתי מתוך עניין אישי במה שמתרחש בחברה הבדואית. המידע הזה נמצא בדף הבית, ואילו היה בן דרור ימיני מעוניין באמת ולא בתזה שלו היה מביא את הדברים בהקשר נכון. אבל ימיני כל כך עסוק בהבניית תדמיתו הנפוחה שהוא כותב כי "לפני למעלה משנה הגיע אליי מידע שלפיו הקרן החדשה לישראל בוחשת בעניין הבדואי."הגיע אליו מידע! איזו דרמה. אפשר לחשוב שמשהו מסר לו פתק בסמטה חשוכה. הרי כבר שנים שנציגים של האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום, רופאים לזכויות אדם וארגונים אחרים עושים מאמצים גדולים בכנסת, בתקשורת ובשטח על מנת להביא את ענייניהם של הבדואים למודעות ולסייע להם בבעיות קטנות ככגדולות בחינוך, בבריאות וגם בעניין של חוק פראוור-בגין. כולם ארגונים שעובדים גם עם הקרן החדשה. זה לא סוד-להפך.

באשר לי, עיסוקיי העיקריים הם באמנות, קולנוע וחינוך. אני עובד עם החברה הבדואית אבל אינני מקבל כל מימון מהקרן החדשה או מארגונים הקשורים אליה ולא פועל מטעמו של איש. כאשר אני מקבל הודעה על הפגנה או כנס אני משתדל לפרסם אותם. אני לא רואה בזה תמיכה בתנועה האיסלמית או בבל"ד ובשום אופן לא תמיכה באלימות. אני עושה זאת במטרה לשקף את מה שמתרחש בנגב וכשרות למי שמתעניין כולל עיתונאי כורסה כמו ימיני. ממילא, האתר כתוב ברובו בעברית ואין בכוחו הדל להוציא לרחובות אף לא בדואי אחד. לכן, טענתו של ימיני כי "בהמשך התברר סופית שזו השלוחה של הקרן, בכבודה ובעצמה, ששותפה לעידוד ההפגנות." היא לכל הפחות מוזרה.

הפוסט שפרסמתי ב-19 ביולי 2012 הנוגע להדחתו של אברהים אלוקילי מראשות המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, התבסס על כתבת וידאו של אחמד אבו סוויס  (הנמצאת בגוף הפוסט) ועל מקורות שלי. בדברים שכתבתי לא הבאתי את דעתי אלא את הקולות בשטח שביטאו מורת רוח מתמשכת מהתנהלותו של אלוקילי . ימיני בחר ליחס , לקרן החדשה את תביעתם של מנהיגי הכפרים לקדם קו ניצי יותר מול הממשלה. את הטענה כאילו התנועה האיסלמית, בל"ד ועדאללה עומדים מאחורי הקו הניצי הוא לקח הישר מפיו של דורון אלמוג העומד בראש מנגנון היישום של החוק המוצע. להם נוח לראות במפגינים מיעוט מוסת על ידי גורמים אנטי ציוניים במקום להתמודד עם דרישות הבדואים. ימיני, מתפקד כדובר הממשלה ומיטיב להעביר את מסריה. מה שהוא לא עושה, כאדם וכעיתונאי הוא לפגוש בעצמו בדואים ולהבין מדוע הם מתנגדים לתכנית פראוור. נכון, יש גם בדואים שאינם מתנגדים לתוכנית או שסתם לא אכפת להם, אבל גם אותם ימיני לא מכיר. מבחינתו התנגדות לתכנית היא התנגדות לציונות. נקודה. בכך, הוא מבטא בדיוק את מה שמתנגדי חוק פראוור טוענים: המדינה מתייחסת אליהם כאויבים, אינה קשובה לרצונותיהם, לאינטרסים הקהילתיים שלהם או לרווחתם כאזרחים ולכן התכנית נראית בעיקרה כדרך לנשל אותם מאדמתם ולדחוק אותם לשטח מצומצם עוד יותר. ימיני לא ממש רוצה להבין מה קורה בשטח. כל מה שמעניין אותו הוא מסע הצלב שלו נגד הקרן ונגד הארגונים והמפלגות שכן קשובים לאינטרסים של התושבים יותר מלרעיון המבריק של ייהוד הנגב. אני ממליץ לימיני להקשיב להודא אבו עבייד ולחבריה כדי להבין בכלל במי מדובר כשהוא מתייג את הבדואים בחבילות נוחות לשימוש.

אילו היה עורך תחקיר רציני היה ימיני מגלה שעטיה אל עסם הוא אחד המנהיגים הבולטים בנגב והוא זוכה לתמיכה של ראשי היישובים הבלתי מוכרים, שאלואקילי אכזב אותם ופגע לדעתם במאבקם. אלוקילי נבחר בזמנו על ידי ראשי הכפרים והם אלה שהחליטו להדיחו. אף על פי כן, ואף שמינו אדם אחר בראשם הוא מסרב לפנות את כיסאו. לכן הטענה כאילו הבדואים בחרו במנהיגות שתקדם את זכויותיהם ואילו הרדיקלים "חטפו" את ההנהגה היא טענה בלתי מבוססת ולא נכונה עובדתית. מדויק יותר יהיה לשאול מדוע לא סיפק אלוקילי את הסחורה מבחינת ראשי הכפרים? האם הצליח להשפיע במידה כלשהי על מתווה פראוור? או מדוע הם סבורים שאלוקילי חיבל במאמציהם להיאבק בתכנית ?

ימיני שוב על תקן דובר הממשלה: הטענה כאילו מי שאינו תושב הכפרים הלא מוכרים אינו יכול לעמוד בראשם היא טענה של המדינה שנועדה להחליש את המועצה ואת המנהיגות הבדואית.  במשך שנים מה שקרה בפועל היה שבכל פעם שמנהיג בדואי צבר כוח ותמיכה, דחקה אותו המדינה מהבמה בצרוף של פריבילגיות מצד אחד ואיומים מצד שני ומנעה ממנו לעשות את תפקידו. הדרישה שלא לאפשר לתושב כפר מוכר לייצג את הכפרים הלא מוכרים היא בדיוק מהסוג הזה. האם יש חוק שמונע מתושב גבעתיים לרוץ לראשות העיר בירושלים ? האם מזכ"ל ההסתדרות חייב להיות פועל במפעל טקסטיל ? האם מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן חייב להיות חולה בעצמו ? מדוע חייב ראש המועצה לכפרים בלתי מוכרים להיות תושב כפר לא מוכר דווקא. המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים אינה מועצה אזורית של משרד הפנים. היא אינה גוף שלטוני וחבריה רשאים להעמיד בראשם את האדם שיש לו את הניסיון והמנהיגות לייצג אותם בן אם הוא תושב כפר בלתי מוכר ובין אם הוא תושב כפר שהוכר לפני כמה שנים.  המדינה או ימיני אין זכות למנוע מהבדואים לייצג את עצמם באמצעות נציג שאינו נוח להם.

לבן דרור ימיני יש מסע צלב. זה שנים אחדות שהוא מנסה לקעקע את הקרן החדשה על תמיכתה בארגונים הפועלים להגנה על זכויות אדם בישראל ובשטחים. במסע הזה כל האמצעים כשרים. היום זכיתי להצצה נדירה לדרך שהאיש הזה עובד. והמראה די עלוב. כמו שאמרתי אני לא דובר של הקרן וכבר נכתב לא מעט על מקורות המימון של הקרן החדשה כמו על מקורות המימון של ארגוני ימין ואין לי מה להוסיף על כך. האתר הזה עוסק במאבקם של הבדואים ובחברה הבדואית בכלל. הבדואים הם קבוצה מגוונת, מרתקת במובנים רבים ואני כותב עליהם בכוחותיי המועטים ואיני מתיימר לכסות את כל מה שמתרחש. בעיית הכפרים הלא מוכרים היא בעיה מורכבת והפתרון של הממשלה הוא פתרון לא מספק. שנים של הזנחה, הבטחות שווא ואפליה אינן נמחקות ברגע אחד. היחס הזה לימד את הבדואים לא לבטוח בשלטון. הוא לימד אותם שמי שהגיע להסכמה עם המדינה איבד את מה שהיה לו וקיבל בתמורה כלום או כמעט כלום. הממשלה חייבת לשכנע את הבדואים שהיא נותנת מענה לצרכים שלהם ולא רק לצרכים שלה. אכן, הגיע הזמן להשקיע בחברה הבדואית ולסגור פערים, אבל אסור שמה שינחה את הפתרון הוא האינטרס הצר של השתלטות על הקרקע.

משה

מודעות פרסומת

שבת 30.11.2013 הוכרז יום זעם נגד יישום תכנית פראוור

כתיבת תגובה

ביום ראשון שעבר ביקרה ועדת הפנים של הכנסת בנגב, במטרה לראות מקרוב את המשמעויות של חוק פראוור. שביתה כללית הוכרזה ביישובים הערבים והפגנות שנערכו במספר צמתים קיבלו את פני חברי הועדה ואת יהודה בכר, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. בהפגנה בצומת להבים נעצרו שני פעילים ונשמעו טענות על אלימות שוטרים.

במהלך השבוע הובא בפני שופט השייח' סייח ממנהיגי התושבים באל עראקיב שנעצר בחשד לבניה חוזרת על אדמת הכפר שנהרס יותר מ-50 פעם. על פי החלטת השופט הוא הורחק ל-2 ק"מ  מהכפר ונאלץ לשם ערבות של 10,000 ש"ח. ההליכים נגדו ימשכו.

בשבת הקרובה מתוכננים אירועי מחאה ברחבי הארץ לקראת ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית הצפויה במהלך דצמבר 2013.

האירוע המרכזי יהיה בצומת הכניסה לחורה ב-15:30

פרטים נוספים על ההפגנות ועל הסעות באתר חד"ש

הסבר על משמעות החוק בסרטון חדש שהפיקו עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח:

ראיונות עם דורון אלמוג ועם ת'אבת אבו ראס

כתיבת תגובה

ראיון דורון אלמוג ראש המטה ליישום התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית במשרד ראש הממשלה

המשך הראיון עם דורון אלמוג וראיון עם ד"ר ת'אבת אבו ראס (עדאללה)

נפל בין הכסאות: מנהל מקרקעי ישראל הרס את ביתו של תושב שגב שלום בניגוד להוראת בית המשפט בבאר שבע

2 תגובות

משפחתו של פאיז אבו עמרה נותרה ללא קורת גג לאחר שהמבנה הזמני שבו גרה נהרס אתמול 24.12.2012.

כך דווח היום מהפורום לדו קיום בנגב.  המדובר בביתו של פאיז אבו עמרה, תושב שגב שלום, שבנה בית זמני בתאום ובהסכמה עם הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית ובאישור בית המשפט. המבנה הזמני אמור לשמש אותו עד להכשרת מגרש בו הותר לו לבנות את ביתו הקבוע. כחלק מההסכם הרס אבו עמרה את ביתו הקודם בעצמו וכעת, גרם חוסר התיאום בין הרשויות לכך שאין למשפחתו מקום מגורים כלשהו.

פרטי המקרה באתר הפורום לדו קיום בנגב:
http://www.dukium.org/heb/?p=9872

שביתה כללית ביישובי הבדואים בנגב בעקבות אלימות המשטרה בביר-הדאג'

תגובה אחת

ועדת המעקב של ערביי ישראל הכריזה על שביתה כללית היום, 18 באוקטובר, בעקבות העימותים האלימים והמשך הריסות הבתים בביר הדאג'. 

השביתה כוללת את שרותי המועצות המקומיות, מוסדות החינוך והשבתת המסחר.

ביר הדאג' הוא ישוב מוכר שעל פי תכניות הממשלה אמור להישאר על כנו. אולם, יש עדין פער גדול בין רצונם של התושבים לקיים ישוב בעל אופי כפרי חקלאי המבוסס על הכלכלה הקיימת ביישוב ובין כוונת הממשלה להפוך את היישוב ליישוב בעל אופי עירוני. כתוצאה מכך, ממשיכה המדינה בהרס בתים כאמצעי לחץ על התושבים לקבל את עמדת הממשלה.

הריסות הבתים בביר הדאג' נעשים בשנה האחרונה בקצב מוגבר מבלי לתת מענה חלופי למשפחות שביתן נהרס. ב-10 לאוקטובר בזמן שנציג משרד הפנים הצמיד צווי הריסה בחסות כוחות גדולים של המשטרה, התפתח עימות בין השוטרים לתושבים שבמהלכו נורו גז וכדורי גומי. אשה אחת נפצעה ופונתה לבית חולים ומספר גברים נעצרו. עו"ד ראויה אבו רביעה, עו"ד סאבר, עו"ד שחדה אבן ברי ועו"ד סאלם אבו מדיעם השתתפנו במאמץ המשותף לשחרר את העצורים. העצורים השתחררו ביום רביעי ה-17 באוקטובר לאחר שבית המשפט החליט כי החשדות שבהם האשימה אותם המשטרה אינם סבירים.

אורי זקהם ביקר בכפר במהלך סוף השבוע יחד עם אנשי פורום דו קיום בנגב ומביא את רשמיו.

הודח ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים- עדאלה יוזם קמפיין נגד פראוור

2 תגובות

השבוע הושק קמפיין ציבורי חדש של עדאלה נגד תוכנית פראוור. הקמפיין הכולל כרזות, עצומה אינטרנטית ודף פייסבוק, הצליח תוך ימים ספורים לגייס מאות חתימות ולייקים מהארץ ומהעולם.

דף הקמפיין באתר עדאלה

אך מדוע דווקא עדאלה היא שמובילה את מאבק הבדואים נגד התכנית ?

ביולי קיבל המאבק נגד תכנית פראוור חיזוק משמעותי מהפרלמנט האירופי כשזה קיבל החלטה הקוראת לישראל לעצור את התכנית ואת מדיניות הפינוי והנישול של אוכלוסיית הבדואים. ההחלטה היא השג בולט של המאמצים שעושים ארגונים כמו עדאלה , האגודה לזכויות האזרח, פורום דו קיום בנגב ואחרים בזירה הבינלאומית ע"מ להגביר את המודעות למדיניותה המפלה של ממשלת ישראל כנגד הבדואים. ד"ר תאבט אבו ראס המנהל את הסניף הדרומי של עדאלה התבלט בשנתיים האחרונות במאמציו לגייס דעת קהל בינלאומית נגד התכנית.

במרכז הקמפיין עומדת ההתנגדות לתכנית פראוור שאושרה ע"י הממשלה זה מכבר ומקודמת ע"י הרשות להסדרת התיישבות הבדואים והשר הממונה בני בגין. ע"פ התכנית יפונו מרבית הכפרים הבלתי  מוכרים ותושביהם ייושבו מחדש בעיירות שהקימה המדינה. בדף הקמפיין באתר עדאלה נטען כי כ-70000 בדואים יפונו מאדמתם בעקבות יישום התכנית. תזכיר החוק המבוסס על תכנית פראוור פורסם בינואר השנה, אך החוק טרם הובא להצבעה בכנסת.

הודח אברהים אלוקילי ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים

בחודשים האחרונים נפגשו בני בגין וצוותו עם קבוצות שונות של מנהיגים ותושבים בדואים לדיונים על יישום התכנית. אף שנציגי הממשלה ממשיכים להצהיר כי מהליכיהם נועדו להגיע להסכמות עם הבדואים, התפיסה הרווחת בקרב מנהיגי הציבור הערבי והבדואי היא שמדובר במראית עין של הדברות עם האוכלוסייה, בעוד שהממשלה אינה פתוחה לשינויים משמעותיים בתכנית בסוגיות העיקריות: שאלת הבעלות על קרקע ופינוי הכפרים הבלתי מוכרים. כתוצאה מכך, מחרימים מנהיגים בדואים רבים את השיחות ואת הכנסים שמארגן השר בגין.

על רקע זה פורסמה בשבוע שעבר הודעה של הועד הערבי לזכויות אדם בנגב, התובע מהמועצה לכפרים הבלתי מוכרים להדיח את העומד בראשה אברהים אלוקילי. אלוקילי נחשב זה מכבר כמי שמחבל בניסיונות של מנהיגים אחרים לקדם קו ניצי יותר מול הממשלה. אלוקילי השתתף לאחרונה בכנס הסברה לקידום תכנית פראוור בכפר ואדי אל נעם לצידו של בני בגין ובכירים נוספים. השתתפותו עוררה את זעמם של ראשי הוועדים בכפרים הבלתי מוכרים. הם סבורים כי המועצה לכפרים בלתי מוכרים נמצאת בשפל עמוק מאז מיניו של אלוקילי ומאשימים אותו באי סדרים כספיים, בשיתוף פעולה עם השלטון בניגוד לאינטרסים שלהם ובחוסר מנהיגות.

חסין אלראפיעה היו"ר הקודם של המועצה מאשים אותו כי הרס את המועצה והפך אותה לבלתי רלוונטית. זה מסביר אולי מדוע ארגונים ארציים כמו עדאלה מוצאים את עצמם בחזית המאבק במקום המנהיגות המקומית. אלוקילי שלא כקודמו נבחר ע"י ראשי ועדי הכפרים המרכיבים את המועצה. אם הדחתו תוביל לבחירות כלליות על תפקיד יושב ראש חדש, יוכלו הבחירות לשמש פלטפורמה לגיוס הציבור הבדואי למאבק על זכויותיהם. בינתיים לא ברור אם יוחלף אלוקילי בזמן הקרוב, מי יחליף אותו וכיצד.

כתבתו של אחמד אבו סוויס:

יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת: אין להתנות את הגישה של תושבים למים בחוקיות הישוב

כתיבת תגובה

בדיון מהיר שיזם חה"כ אחמד טיבי בועדת הכלכלה אתמול ( 8.2.2011) אמר יו"ר הועדה חה"כ כרמל שאמה כבר בראשית הדיון, כי העיקרון המנחה את ועדת המים בהקצאת מים ליישובי הבדואים חייב להיות: הזכות של כל אזרח לגישה למים.

יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ כרמל שאמה, צילום: עומר מירון

חה"כ שאמה ביקש מתושבי עתיר אום אלחירן שנכחו בדיון לכלול בבקשתם הקרובה לועדת המים את דרישת ועדת הכלכלה לפעול ברוח הזכות לגישה למים.
בדיון נכחו נציג מקורות, נציג של הרשות הממשלתית למים ולביוב ונציג של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
עטו'ה וסלים אבו אלקיעאן תושבי אום חירן סיפרו לוועדה על התנאים הקשים בהם חיים התושבים בהעדר מים. נקודת המים הקרובה של מקורות ממנה מותר להם לקנות מים נמצאת במרחק של שמונה ק"מ מהכפר. אל הנקודה מובילה דרך משובשת שגרמה לתאונות דרכים רבות לתושבים הנאלצים לגרור מכליות מים עמוסות למרחק גדול.
בעבר השקיעו תושבי הכפר כרבע מליון שקל בצינור שהוביל את המים מהנקודה של מקורות עד לכפר. אולם במשך הזמן פגעו גורמים עלומים בצינור וגרמו לו נזק כבד. התושבים הגישו תלונה למשטרה אך לא נמצאו חשודים. בעתיר אום אל חירן חושדים שמדובר בגורמים העוינים את עצם ישיבתם של הבדואים במקום זה.
עוד ציינו נציגי הכפר כי במרחק של פחות מק"מ יש חוות בודדים המחוברת למים ולחשמל למרות שאינה חוקית יותר מהכפר שלהם. בקשתם היא שיותר להם למלא מים בנקודה שבחוה או להתקין על חשבונם שעון וצינור מים שיוביל את המים מהחווה לכפר.
שמוליק דוד נציג שתי"ל הביע את דאגתו כי נציג רשות המים "מורח" את הועדה המכובדת באמירות שווא. לראיה הציג את הסטטיסטיקה העגומה של אישור בקשות של בדואים ע"י ועדת המים: ע"פ הנתונים שצוטטו בדוחות מאשרת הועדה בממוצע  15% מהבקשות בלבד. לכן אין לראות בהבטחות הועדה לדון בבקשה כפתרון סביר.
אף על פי כן, היה הדיון חשוב גם בגלל ההכרות האישית שנוצרה בין נציגי התושבים של אום אלחירן ונציגי הרשויות. כתוצאה מכך דני לביא נציג רשות המים מיהר לשלוח לנציגי אום אלחירן ולתושבי תל ערד, טפסים מתאימים כבר באותו יום.
אנחנו נמשיך כמובן לעקוב אחר הנושא.

כפר פרשת המים- כתבה ווידאו על תל ערד באתר "נא להכיר"/ פברואר 2011
ניר עמדה התקנת "מרכזי מים" לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב/ רופאים לזכויות אדם והמועצה לכפרים בלתי מוכרים/ מאי 2010

Older Entries

%d בלוגרים אהבו את זה: