תגובה לפוסט של בן דרור ימיני באתר NRG

תגובה אחת

פורסם ב- 5 בDec 2013
שוב ברחובות- מאות בדואים הפגינו הבוקר מול ביהמ"ש בב"ש במחאה על תוכנית פראוור .
כתבתו של אחמד אבו – סוויס

ראשית,הבהרה. בניגוד להצגה השגויה של בן דרור ימיני, האתר הזה איננו אתר של הקרן החדשה. הבלוג הוקם על ידי באוגוסט 2010, כאשר שימשתי כיועץ תקשוב לשתי"ל ופעל עד פברואר 2011, כחלק מקמפיין להכרה בכפרים הבלתי מוכרים. אך, מפברואר 2011 פועל הבלוג ביוזמתי מתוך עניין אישי במה שמתרחש בחברה הבדואית. המידע הזה נמצא בדף הבית, ואילו היה בן דרור ימיני מעוניין באמת ולא בתזה שלו היה מביא את הדברים בהקשר נכון. אבל ימיני כל כך עסוק בהבניית תדמיתו הנפוחה שהוא כותב כי "לפני למעלה משנה הגיע אליי מידע שלפיו הקרן החדשה לישראל בוחשת בעניין הבדואי."הגיע אליו מידע! איזו דרמה. אפשר לחשוב שמשהו מסר לו פתק בסמטה חשוכה. הרי כבר שנים שנציגים של האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום, רופאים לזכויות אדם וארגונים אחרים עושים מאמצים גדולים בכנסת, בתקשורת ובשטח על מנת להביא את ענייניהם של הבדואים למודעות ולסייע להם בבעיות קטנות ככגדולות בחינוך, בבריאות וגם בעניין של חוק פראוור-בגין. כולם ארגונים שעובדים גם עם הקרן החדשה. זה לא סוד-להפך.

באשר לי, עיסוקיי העיקריים הם באמנות, קולנוע וחינוך. אני עובד עם החברה הבדואית אבל אינני מקבל כל מימון מהקרן החדשה או מארגונים הקשורים אליה ולא פועל מטעמו של איש. כאשר אני מקבל הודעה על הפגנה או כנס אני משתדל לפרסם אותם. אני לא רואה בזה תמיכה בתנועה האיסלמית או בבל"ד ובשום אופן לא תמיכה באלימות. אני עושה זאת במטרה לשקף את מה שמתרחש בנגב וכשרות למי שמתעניין כולל עיתונאי כורסה כמו ימיני. ממילא, האתר כתוב ברובו בעברית ואין בכוחו הדל להוציא לרחובות אף לא בדואי אחד. לכן, טענתו של ימיני כי "בהמשך התברר סופית שזו השלוחה של הקרן, בכבודה ובעצמה, ששותפה לעידוד ההפגנות." היא לכל הפחות מוזרה.

הפוסט שפרסמתי ב-19 ביולי 2012 הנוגע להדחתו של אברהים אלוקילי מראשות המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, התבסס על כתבת וידאו של אחמד אבו סוויס  (הנמצאת בגוף הפוסט) ועל מקורות שלי. בדברים שכתבתי לא הבאתי את דעתי אלא את הקולות בשטח שביטאו מורת רוח מתמשכת מהתנהלותו של אלוקילי . ימיני בחר ליחס , לקרן החדשה את תביעתם של מנהיגי הכפרים לקדם קו ניצי יותר מול הממשלה. את הטענה כאילו התנועה האיסלמית, בל"ד ועדאללה עומדים מאחורי הקו הניצי הוא לקח הישר מפיו של דורון אלמוג העומד בראש מנגנון היישום של החוק המוצע. להם נוח לראות במפגינים מיעוט מוסת על ידי גורמים אנטי ציוניים במקום להתמודד עם דרישות הבדואים. ימיני, מתפקד כדובר הממשלה ומיטיב להעביר את מסריה. מה שהוא לא עושה, כאדם וכעיתונאי הוא לפגוש בעצמו בדואים ולהבין מדוע הם מתנגדים לתכנית פראוור. נכון, יש גם בדואים שאינם מתנגדים לתוכנית או שסתם לא אכפת להם, אבל גם אותם ימיני לא מכיר. מבחינתו התנגדות לתכנית היא התנגדות לציונות. נקודה. בכך, הוא מבטא בדיוק את מה שמתנגדי חוק פראוור טוענים: המדינה מתייחסת אליהם כאויבים, אינה קשובה לרצונותיהם, לאינטרסים הקהילתיים שלהם או לרווחתם כאזרחים ולכן התכנית נראית בעיקרה כדרך לנשל אותם מאדמתם ולדחוק אותם לשטח מצומצם עוד יותר. ימיני לא ממש רוצה להבין מה קורה בשטח. כל מה שמעניין אותו הוא מסע הצלב שלו נגד הקרן ונגד הארגונים והמפלגות שכן קשובים לאינטרסים של התושבים יותר מלרעיון המבריק של ייהוד הנגב. אני ממליץ לימיני להקשיב להודא אבו עבייד ולחבריה כדי להבין בכלל במי מדובר כשהוא מתייג את הבדואים בחבילות נוחות לשימוש.

אילו היה עורך תחקיר רציני היה ימיני מגלה שעטיה אל עסם הוא אחד המנהיגים הבולטים בנגב והוא זוכה לתמיכה של ראשי היישובים הבלתי מוכרים, שאלואקילי אכזב אותם ופגע לדעתם במאבקם. אלוקילי נבחר בזמנו על ידי ראשי הכפרים והם אלה שהחליטו להדיחו. אף על פי כן, ואף שמינו אדם אחר בראשם הוא מסרב לפנות את כיסאו. לכן הטענה כאילו הבדואים בחרו במנהיגות שתקדם את זכויותיהם ואילו הרדיקלים "חטפו" את ההנהגה היא טענה בלתי מבוססת ולא נכונה עובדתית. מדויק יותר יהיה לשאול מדוע לא סיפק אלוקילי את הסחורה מבחינת ראשי הכפרים? האם הצליח להשפיע במידה כלשהי על מתווה פראוור? או מדוע הם סבורים שאלוקילי חיבל במאמציהם להיאבק בתכנית ?

ימיני שוב על תקן דובר הממשלה: הטענה כאילו מי שאינו תושב הכפרים הלא מוכרים אינו יכול לעמוד בראשם היא טענה של המדינה שנועדה להחליש את המועצה ואת המנהיגות הבדואית.  במשך שנים מה שקרה בפועל היה שבכל פעם שמנהיג בדואי צבר כוח ותמיכה, דחקה אותו המדינה מהבמה בצרוף של פריבילגיות מצד אחד ואיומים מצד שני ומנעה ממנו לעשות את תפקידו. הדרישה שלא לאפשר לתושב כפר מוכר לייצג את הכפרים הלא מוכרים היא בדיוק מהסוג הזה. האם יש חוק שמונע מתושב גבעתיים לרוץ לראשות העיר בירושלים ? האם מזכ"ל ההסתדרות חייב להיות פועל במפעל טקסטיל ? האם מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן חייב להיות חולה בעצמו ? מדוע חייב ראש המועצה לכפרים בלתי מוכרים להיות תושב כפר לא מוכר דווקא. המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים אינה מועצה אזורית של משרד הפנים. היא אינה גוף שלטוני וחבריה רשאים להעמיד בראשם את האדם שיש לו את הניסיון והמנהיגות לייצג אותם בן אם הוא תושב כפר בלתי מוכר ובין אם הוא תושב כפר שהוכר לפני כמה שנים.  המדינה או ימיני אין זכות למנוע מהבדואים לייצג את עצמם באמצעות נציג שאינו נוח להם.

לבן דרור ימיני יש מסע צלב. זה שנים אחדות שהוא מנסה לקעקע את הקרן החדשה על תמיכתה בארגונים הפועלים להגנה על זכויות אדם בישראל ובשטחים. במסע הזה כל האמצעים כשרים. היום זכיתי להצצה נדירה לדרך שהאיש הזה עובד. והמראה די עלוב. כמו שאמרתי אני לא דובר של הקרן וכבר נכתב לא מעט על מקורות המימון של הקרן החדשה כמו על מקורות המימון של ארגוני ימין ואין לי מה להוסיף על כך. האתר הזה עוסק במאבקם של הבדואים ובחברה הבדואית בכלל. הבדואים הם קבוצה מגוונת, מרתקת במובנים רבים ואני כותב עליהם בכוחותיי המועטים ואיני מתיימר לכסות את כל מה שמתרחש. בעיית הכפרים הלא מוכרים היא בעיה מורכבת והפתרון של הממשלה הוא פתרון לא מספק. שנים של הזנחה, הבטחות שווא ואפליה אינן נמחקות ברגע אחד. היחס הזה לימד את הבדואים לא לבטוח בשלטון. הוא לימד אותם שמי שהגיע להסכמה עם המדינה איבד את מה שהיה לו וקיבל בתמורה כלום או כמעט כלום. הממשלה חייבת לשכנע את הבדואים שהיא נותנת מענה לצרכים שלהם ולא רק לצרכים שלה. אכן, הגיע הזמן להשקיע בחברה הבדואית ולסגור פערים, אבל אסור שמה שינחה את הפתרון הוא האינטרס הצר של השתלטות על הקרקע.

משה

מודעות פרסומת

סטודנטים בדווים עומדים על זכותם להיות חלק מעתיד הנגב

2 תגובות

יהודים רוצים להתישב בנגב אהלן וסהלן אבל קודם כל על הממשלה להכיר בכפרים הבדווים הבלתי מוכרים. אין לנגב עתיד בהתעלמות מהתושבים הבדווים

צעירים בדווים מהנגב יחד עם פעילים של תראבוט-התחברות הגיעו אמש ליריד ההתיישבות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפיצו מידע על ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועל ההרס החוזר ונשנה של הכפר אל עראקיב.

הפעילים חילקו פליירים ושוחחו עם הקהל שהגיע ליריד ועם הנציגים שהפעילו את הדוכנים, ברובם תושבי הנגב בעצמם. היוזמה היא של שתי"ל ותראבוט יחד עם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, פורום דו קיום בנגב, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום.

רון חולדאי ראש עירית תל אביב-יפו בחברת סטודנטים מהנגב ביריד ההתישבות צילום: מורד אלפראונה

המטרה הייתה להעביר את המסר,

• שלא יתכן פיתוח בר קימא של הנגב כאשר למעלה מ-90 אלף מתושביו הבדווים חיים בצריפים ובפחונים ללא תשתיות בסיסיות, חינוך ושרותי בריאות.

• כי קיים צורך דחוף להכיר ב-46 כפרים בלתי מוכרים, להכיר בתביעות על הקרקע, להשוות את רמת השירותים להם זוכים הבדווים בכפרים ובעיירות לאלה של כלל תושבי המדינה ולהבטיח ייצוג דמוקרטי עצמי של הבדווים במועצות המקומיות.

• מעל הכול הדגישו הנציגים את הצורך בתמיכת תושבי הנגב לפתרון בהסכמה ועצירת הצעדים החד צדדיים והכוחניים שנוקטת הממשלה כפי שבא לביטוי לאחרונה בהרס המחפיר של הכפר אל עראקיב.

רבים מהתושבים ששוחחנו איתנו הסכימו איתנו כי הכרה בכפרים היא מסלול הכרחי להמשך פיתוח הנגב ועל מנת להבטיח את איכות החיים של תושביו היהודים היום ובעתיד. חלקם מבחינים כי חלה עלייה בפשיעה בנגב והביעו דאגה מהתגברות התופעה של צעירים בדווים מנוכרים המסתובבים ברחובות הערים בחוסר מעש. רבים מהם הסכימו שהפערים החברתיים והכלכליים בין הישובים הבדווים לשאר הנגב הם הגורם העיקרי לירידה שהם חשים בתחושת הביטחון, וכי פתרון בהסכמה עם הבדווים, שיבטיח את פיתוח הישובים שלהם ישפיע לטובה על האווירה החברתית והכלכלית בנגב כולו.

בין האישים ששוחחנו איתם הייתה גם הגב' טלי פלוסקוב ראש עירית ערד ששמחה כי נושא ההכרה בישובים הבדווים הבלתי מוכרים בא לביטוי ביריד גם אם באופן בלתי פורמאלי. עם זאת ציינה כי היא ספקנית לגבי יכולתם של הבדווים להגיע להסכמה עם הממשלה על פתרונות מעשיים. הגב' פלוסקוב ציינה כי שילוב הבדווים בכלכלה של הנגב הוא סוגיה חשובה מאד והביעה תמיכה בפתרונות בהסכמה שישרתו את כל תושבי האזור.

בניגוד לגב' טלי פלוסקוב, התרעם מר פיני בדש ראש מועצת עומר כאשר גילה כי מתקיים דיאלוג ער בין תושבים יהודים ונציגים בדווים הפועלים ביריד ודרש בתקיפות מהסובבים לחדול לשוחח איתנו. זמן קצר לאחר המפגש עם מר בדש, ניגשו אנשי ביטחון לפעילים שזיהו ודרשו מהם לצאת את מתחם היריד.

הפעילים שיצאו לאזור הכניסה ומי שנשאר במתחם המשיכו לחלק את החומרים ולשוחח עם המבקרים ביריד עד שעה מאוחרת.

הודא אבו עבייד, סטודנטית באונ' באר שבע אומרת: "על אף שנתקלנו בלא מעט דעות קדומות ובבורות בנושא הכפרים הבלתי מוכרים ובנוגע לשאלת הבעלות על הקרקע, הייתה התחושה הכללית כי הסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב הינה סוגיה ראשונה במעלה המעסיקה את תושבי הנגב היהודים ואת המנהיגות המקומית. לא מעטים הביעו הסתייגות מהדרך בה פעלה המשטרה באל עראקיב ואף הביעו הזדהות עם התושבים הבדווים. על הבדווים לפעול בעצמם לחיזוק ופיתוח הישובים שלהם כמו שעושים זאת היהודים. עלה בדעתי שביריד הזה היה צריך להיות דוכן של רהט בדיוק כמו שיש דוכן של ערד או דימונה, העובדה שזה נשמע כמו בדיחה חושפת את המרחק שצריך לעבור בין הגישה של יהוד הנגב לגישה שיוויונית המשרתת את כל תושבי הנגב, אבל אני אופטימית ונמשיך להאבק כי זה תלוי גם הרבה בנו הצעירים."

חשוב יהיה מאוד להמשיך בעתיד הקרוב את הדיאלוג עם תושבי הנגב היהודים על מנת להעלות את המודעות לצורך בהכרה בכפרים הבלתי מוכרים ולשלב את המנהיגות המקומית בחזון שוויוני ופרגמאטי לעתיד הנגב.

עיון בפלייר שחולק ביריד:

flyer

%d בלוגרים אהבו את זה: