שבת 30.11.2013 הוכרז יום זעם נגד יישום תכנית פראוור

כתיבת תגובה

ביום ראשון שעבר ביקרה ועדת הפנים של הכנסת בנגב, במטרה לראות מקרוב את המשמעויות של חוק פראוור. שביתה כללית הוכרזה ביישובים הערבים והפגנות שנערכו במספר צמתים קיבלו את פני חברי הועדה ואת יהודה בכר, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. בהפגנה בצומת להבים נעצרו שני פעילים ונשמעו טענות על אלימות שוטרים.

במהלך השבוע הובא בפני שופט השייח' סייח ממנהיגי התושבים באל עראקיב שנעצר בחשד לבניה חוזרת על אדמת הכפר שנהרס יותר מ-50 פעם. על פי החלטת השופט הוא הורחק ל-2 ק"מ  מהכפר ונאלץ לשם ערבות של 10,000 ש"ח. ההליכים נגדו ימשכו.

בשבת הקרובה מתוכננים אירועי מחאה ברחבי הארץ לקראת ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית הצפויה במהלך דצמבר 2013.

האירוע המרכזי יהיה בצומת הכניסה לחורה ב-15:30

פרטים נוספים על ההפגנות ועל הסעות באתר חד"ש

הסבר על משמעות החוק בסרטון חדש שהפיקו עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח:

דה-רומנטיזציה

תגובה אחת

אמא, אדמה/ סרטה של רבקטל פיינה

כתיבת תגובה


"אמא, אדמה"
תיעודי, 23 דק'
בימוי : רבקטל פיינה
הופק כסרט גמר שנה א' בחוג לקולנוע במכללת ספיר

הסרט מתמקד במשפחה בדואית אחת מהכפר אל עראקיב, דרך עיניה של האם ששמה חכמה. אל עראקיב מדרום לרהט נהרסה עשרות פעמים בשנתיים האחרונות על ידי מנהל מקרקעי ישראל, המשטרה והקק"ל. במקום הישוב הבדואי הלא מוכר מתוכנן לקום יער של הקק"ל.

כוחו של הסרט  באופן שהוא לוכד את חיי היום בצל ההרס. הניסיון להאחז בפעולות הפשוטות, ארוחה ומקלחת לילדים, הכנת שיעורי הבית ואפיית הלחם. הניסיון לקיים את הנורמאליות בתנאים בלתי אפשריים.
ברקע איום ההריסה שלא מאחר להתממש כפי שקרה כבר פעמים רבות. זמזום המסוקים הטורדני הוא חלק מפס הקול של הסרט ושל חייהם של הגיבורים. המסוקים, הטרקטורים והג'יפים הם פניה של המדינה מול בני המשפחה. המדינה מיוצגת כגוף מכני, חסר פנים אטום ושרירותי.  כמו במשחק שכללליו ידועים מראש שליחי המדינה הורסים והמשפחה בונה מחדש בשקט בנחישות כמו מכושפים במנטרה שגם הילדים חוזרים עליה ללא הרף: "כן, כן לבניה- לא, לא להריסה".

אף על פי כן המחיר כבד. שברון הלב שבהרסת הבית, החרדה מפני ההריסה הבאה והנזק הכלכלי הנגרם פעם אחר פעם.
"אמא, אדמה" הוא סרט שמשוך עליו חיוך אירוני קל. המדינה על שלל אמצעיה אינה יכולה לנשים החזקות האלה המסתפקות במועט שבמועט ומסרבות לוותר על חלומן הפשוט לצעוד חופשיות על אדמתן ולבנות עליו ולו אוהל.

נשות אל עראקיב נושכות שפתיים, מפגינות, בונות ולוקחות חלק משמעותי במאבק, אבל בחזית התקשורתית נמצאים לרוב דוברים גברים. רבקטל פיינה עושה עבודה יפה בחילוץ הקול הנשי במאבק של אל עראקיב. חכמה מתגלה כאשה רהוטה וחזקה. היא אינה רק "התורן המרכזי של האוהל" המחזיקה על כתפיה את קיומם של חיי היום היא גם זו שמתווכת בין המציאות הקשה של ההרס החוזר ונשנה ובין ילדיה הרכים. בין דמעה לצחוק היא שומרת על חוסנם הנפשי ועל שפיותה של המשפחה בתנאים הקשים ונותנת להם שיעור חסר תחליף בנאמנות לערכים שהיא מאמינה בהם.

Older Entries

%d בלוגרים אהבו את זה: