לפני יותר ממאה שנה כתב בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד", על מדינת היהודים העתידית "הזר צריך להרגיש אצלנו טוב". חצי מאה מאוחר יותר נכתב במגילת העצמאות שלנו כי המדינה החדשה שקמה: " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" מעניין מה היה להרצל ולחותמי המגילה להגיד על החרפה המתרחשת במדינה בימים אלה ממש.

 תמר הר-פז

עכשו כששחרורו של אילן גרפל הוא כבר עובדה מוגמרת ומבורכת , נזכור שבתא,  בכלא המצרי חשוך ואפל יושב אזרח ישראלי, ממוצא בדואי, בשם עודה טראבין. הוא יושב שם לא כמה חודשים, כמו שישב גרפל , אלא 11 שנה. בגיל 19 , הסתנן באופן לא חוקי דרך הגבול בסיני ונתפס על ידי השלטונות המצריים. מאז ועד היום, ולמעשה כל החיים שלו  כמבוגר הוא מכיר רק את ארבע קירות התא.

זה המשטר המצרי, הטוען להיות סמל לליברליות, מודרניות ולמבשר "אביב העמים הערבי" שכולא נער צעיר בגלל שטות שתעלה לו בשנים מהחיים שלו.

לפני שש שנים שחרר אריק שרון את עזאם עזאם. משום מה הוא בחר לא לכלול בעסקת השחרור שלו גם את עודה. כעת זה חוזר על עצמו. שוב עסקת אסירים עם מצריים, שוב אזרח ישראלי יוצא לחופשי ושוב עודה נשכח ומופקר לטראגדיה הבלתי נגמרת שלו. לא נותר, אלא לשאול האם הכאב של הוריו קטן מהכאב של ההורים של אילן גרפל, האם דמעותיהם מלוחות פחות מהדמעות של אביבה ונועם שליט.

התשובה על השאלות האלו ברורה, אבל תסמונת מדחת יוסף וחיילי צד"ל לא מרפה מאיתנו. לבני מיעוטים שמנסים לחיות איתנו בשלום, אנחנו תמיד גומלים בכפיות טובה .

אם לדוגמה, משפחתו של טראבין היתה, נוהגת כמו אותם מתפרעים בפקיעין שחטפו חיילת מג"ב, או שורפת דונמים של יערות בכרמל, או סתם יוצאת והורסת את כל מה שזז כמו הפורעים בארועי אוקטובר 2000, אז כל מיני "בצלם", או "עדאללה" היו מייד מתגייסים לעזור לה ועל כל ניסיון לעצור אותה הם מייד היו קמים וצועקים "גזענות", אבל בגלל שבני המשפחה הזו, היו תמימים מספיק לחשוב שאם הם ישמרו על שקט ועל התנהגות אזרחית טובה, המדינה תעשה הכל להחזיר את הבן שלהם, כפי שעשתה למשפחות שליט וגרפל אז הם, שבאמת נפלו קורבן לגזענות, לא מעניינים את אף אחד.

ח"כ ישראל חסון, שתיווך בעסקת גרפל, אמר, כשנשאל על עודה: "לא שכחנו אותו". באמת משמח מאוד. בכל פעם שטראבין יצא לעוד מסדר אסירים משפיל כשהוא תוהה איפה המדינה שהיתה אמורה לשחרר אותו, הוא יוכל להתנחם בכך שלא שכחנו אותו , אלא סתם לא ספרנו.

ומעל מרחף איום גדול בהרבה, המשטר הפוליטי הלא יציב של מצריים, שעובר איסלאמיזציה קיצונית ואין לדעת מה יהיה היחס שלו "למרגל" ישראלי בעתיד.