בדיון שיזם חה"כ דב חנין ביום שלישי, ה-25 בינואר, בוועדת הפנים והגנת הסביבה דנו בהריסת הכפר אל-עראקיב בפעם העשירית ובפינוי התושבים. בסיכום קראה הועדה לרשויות התכנון להדבר עם התושבים הבדואים ולהמנע מצעדים הגורמים לפגיעה בילדים וברכוש. הודעת הסיכום של ועדת הפנים מצטרפת לסיכום דיון הועדה לזכויות הילד שנערך בשבוע שעבר. גם שם קראה הועדה לקחת בחשבון את הפגיעה הקשה בילדים.

האם ישפיע הלחץ של הכנסת על מדיניות הממשלה, על גורמי האכיפה, התכנון ועל קק"ל ? מה שבטוח הוא שיש להמשיך בלחץ על לשינוי ממשי בשטח.
בינתיים מצטרפים ועדי ההורים ברהט לסולידריות עם אל ערקיב השכנה ומשביתים את הלימודים.

לדברי ח"כ חנין: "אחרי ההריסה התשיעית והעשירית ומאות התושבים שנותרו ללא קורת גג, המצב באל עראקיב רק הולך ומחמיר. זה הזמן לשנות את צורת החשיבה, להתחיל תהליך אמיתי של הידברות עם התושבים במטרה להגיע לפיתרון מוסכם. השיטה של הריסה וכוח מוכיחה את עצמה רק כמתכון לעוד סבל ולהחמרת הבעיות הקיימות".

בפתח הדיון בוועדה אמר ח"כ חנין: "מעטים המקרים בהם אני נתקל בתחושה כה קיצונית של חוסר צדק. תושבי הכפר פונו בשנת 1951 על ידי צה"ל בטענה שהקרקעות נדרשות לאימונים. הובטח לתושבי הכפר כי יוכלו לחזור לבתיהם לאחר חצי שנה. למעשה, עד היום, לא הורשו תושבי הכפר לחזור אל אדמותיהם. החל משנות ה-90 החלו גורמים שונים לייער את אדמות הכפר. לפני קרוב לשנה, חזרו כמה מבני השבט והקימו בתי מגורים, אולם מאז ועד היום אנו עדים לסאגה של הריסות. מאות עצי זית נעקרו ורבים מאנשי הכפר נעצרו. במהלך המעצרים ננקטה אלימות על ידי השוטרים והריסות בתים בוצעו, ללא כל רגישות, גם בימי צום הרמאדן. מאחורי כל הריסה ישנם דרמה וסבל אנושיים. עד מתי נלך בדרך ההריסות? הגיעה העת שגורמי השלטון במדינה יחשבו אחרת".

נציג מנהל מקרקעי ישראל, שלמה ציזר, אמר בוועדה כי הקרקע המדוברת הופקעה לצרכי ציבור, וטען כי הכפר הוקם בפלישה. כנגד טענה זו ציין ח"כ חנין כי הקרקע עליה מבקשים לשוב ולהקים את הכפר הינה קרקע פנויה ולכן ההפקעה לצרכי ציבור לא חלה עליה. השיח' אבו-מדיעם א-טורי משבט אלערקיב אמר כי השבט נמצא על הקרקע בנגב מאז שנת 1906 וכי יש לו חוזה גם מתקופת המנדט משנת 1929. השיח' תיאר התנהגות אלימה של כוחות הביטחון וסיפר כי זרם המים לכפר נותק.

ח"כ ד"ר חנא סוויד (חד"ש) הדגיש כי לא מדובר בוילות כי אם באוהלים וסככות והציע כי הרשויות יידברו עם תושבי הכפר.

ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) אמר בועדה, כי קיימת משימה לאומית לשמור על אדמות הלאום. "משתלטים על אדמות הנגב. מדינת ישראל מצויה בטבעת חנק ובאיום קיומי. מדובר במאבק על ארץ ישראל ולא בבעיה של משפחה פרטית".

תנ"צ אמיר גור, ראש מפקדת תיאום ופעולות אכיפה, אמר כי הבדואים מפרים חוק פעם אחר פעם, "יש כאן התנהגות עבריינית רצדיוויסטית". ראש מועצת עומר, מר פיני בדש, אמר כי "מדובר במדינה בתוך מדינה. יש שומרי חוק ויש כאלו שמצפצים על החוק".

בסיכום הדיון אמר ח"כ אזולאי, יו"ר הועדה:

1.      הועדה מפנה קריאה לגורמים המטפלים בענייני האוכלוסיה הבדואית בנגב, להאיץ את מאמציהם למציאת פתרונות שיבטיחו את סיום מצוקת האוכלוסיה ביישובים הלא-מוכרים.
2.      הועדה פונה למשרד רה"מ ומבקשת דו"ח מפורט של יישום המלצות דו"ח ועדת גולדברג.
3.      הועדה פונה לגורמים המטפלים בבדואים בכלל ובפזורה הבדואית בפרט, שלא לצמצם את מרחב הפתרונות התכנוניים עבור היישובים הלא-מוכרים, ולחתור להסכמות עם נציגי האוכלוסיות סביב הפתרונות המוצעים.
4.      הועדה פונה אל גורמי התכנון המקצועיים במשרד הפנים ובמשרד רה"מ לשתף את התושבים, בהידברות מלאה,  בשינויים המתוכננים וביישום דו"ח גולדברג.
5.      הועדה פונה למקבלי ההחלטות  ולמשטרה לגלות רגישות ולהימנע מקיום דיונים או פעולות אכיפה בחגים של כלל הציבור כולל אוכלוסיות מיעוט.
6.      הועדה פונה למשטרה לגלות רגישות בעת ביצוע פינוי, להתחשב ברגשותיהם של ילדים ולהימנע מפגיעה  ברכוש.
7.      לאור הנתונים שהתקבלו אודות 57,000 מבנים לא חוקיים בנגב ועוד 5000 הנוספים מידי שנה, הועדה פונה לממשלת ישראל לקבל החלטות ולקבוע מדיניות ברורה באשר לתופעה זו.

ח"כ דב חנין בהפגנה בב"ש במחאה על הריסת אל-עראקיב, ה-23 בינואר 2011
צילום: משה בלמס