Story in English

שני מכתבים שפורסמו בגארדיין בשבוע שעבר (קראו בהמשך) ממשיכים לבטא את הכעס על מדיניותה המקוממת של הקק"ל בנגב.

המחאה נגד הקק"ל התפשטה לבריטניה בעקבות המכתב שהפיצו ארגונים בישראל ובארה"ב נגד ההרס החוזר ונשנה של הכפר הבדואי הבלתי מוכר אל-עראקיב. מאחורי הרס הכפר עומדת כוונת הקק"ל לנטוע על שטחי הכפר את "יער השגרירים".

מכתב המחאה הופץ בתגובה לכנס תורמים גדול שערכה הקק"ל באטלנטה. פעילים של הברית היהודית לשינוי, הפגינו מחוץ לאולם הכנס ואף הצליחו לקטוע אותו. בהמשך הופץ המכתב באתרים רבים בישראל, ארה"ב ובבריטניה ומאות אזרחים חתמו עליו.

בתגובה הפיצו בכירים בקק"ל מכתבים המנסים להתמודד עם ההאשמות החמורות בהן הואשמה הקק"ל כדי למזער את הנזקים הכלכליים שנגרמו ויגרמו לארגון בעיקבות קריעת המסכה התדמיתית המהוגנת של הקק"ל. תגובת הקק"ל זכתה לקשת של התיחסויות פרודיות ואחרות.

מסתבר, כי הקק"ל חוששת חשש אמיתי למעמדה וליכולתה לגייס תרומות על רקע מעורבותה בנישול הבדווים  בנגב. מובן מזה כי בין תורמיה של הקק"ל נמצאים יהודים ולא יהודים רבים  המסרבים לקחת חלק במדיניות גזענית המכוונת להשתלט על אדמות הנגב כדי לייהד אותן ולמנוע מהבדואים התישבות וחקלאות.

המכתבים:

אם דיפלומטים הם גברים מצוינים הנשלחים לחו"ל כדי לשקר למען ארצם (הנרי ווטון), מה התירוץ של שמואל חייק מהקרן הקיימת לישראל למכתבו מה-16 באוקטובר ?

משימתה העיקרית של קק"ל, מיום הקמתה, היתה לרכוש אדמות עבור מתיישבים יהודים כדי להרחיק אותן מן הפלאחים הערבים שעיבדו את האדמה.

כאשר חייק כותב כי עבודתה של קק"ל "אינה מבוססת על השתייכות פוליטית או דתית כלשהי", או שהוא אינו כנה או שהוא לא קרא את מה שכתבה הקק"ל באתר שלה על השימוש בכספי התרומות. שם נכתב כי השימוש בכספים יהיה בין היתר על בסיס השתייכות לדת או למוצא יהודיים.

כאשר בית המשפט העליון פסק בפרשת קעדאן, כי מינהל מקרקעי ישראל (ולכן גם קק"ל) לא יכול לסרב להחכיר אדמות למי שאינו יהודי, הקימה קק"ל שדולה שקידמה חוק חדש, אשר עבר כבר בקריאה ראשונה בשנת 2007. הצעת החוק כללה סעיף הקובע כי "החכרת קרקעות של קק"ל לצורך יישוב יהודים לא יחשבו הפליה פסולה".

בשבוע שעבר נהרס הכפר הבדואי הלא מוכר (כפרים יהודיים אינם אף פעם "בלתי מוכרים") אל-עראקיב בפעם השישית על מנת שקק"ל תוכל להמשיך את נטיעת היערות שלה.

זה איננו פיתוח בר קיימא, אלא התרחבות קולוניאלית על חשבונה של האוכלוסייה הילידית.

אם חייק אינו חושב כי התנהגותה של קק"ל אינה גזענית, מעניין מה היה אומר אילו הקרן הלאומית הבריטית הייתה מסרבת להשכיר או להחכיר את הקרקע שלה ליהודי בריטניה ?

טוני גרינשטיין

ברייטון

שמואל חייק מציג את הקרן הקיימת לישראל כגוף הומניטרי נייטרלי מבחינה פוליטית, התומך בפרויקטים  שאינם שנויים במחלוקת כגון נטיעת עצים לפיתוח הסביבה בישראל. זה נכון שהקק"ל נטעה מיליוני עצים בישראל בשנות ה-50 וה-60 באמצעות תרומות של יהודי התפוצות.

הנרטיב שקידמה קק"ל היה כי האדמה הצחיחה והסלעית הפכה לנווה מדבר ירוק. כילד בשנת 1950, תרמתי בשמחה את דמי הכיס השבועיים שלי לפרויקט הזה, בפעילויות התרמה של הקק"ל בבית הספר של בית הכנסת שלי. יש לי אפילו תעודה המוכיחה כי עצים ניטעו בישראל על שמי.

אבל כאשר ביקרתי שנים מאוחר יותר ישראל, הבנתי את מטרתו הסמויה של פרויקט נטיעת העצים המסיבית. מצאתי פארקים מיוערים רבים שניטעו באתרים של כפרים ערביים שנהרסו עד היסוד על ידי מיליציות יהודיות בשנים 1947-48.

מר חייק צודק: המימון של הקק"ל לנטיעת עצים שינתה את הנוף אקולוגית.

עכשיו אני יודע כי התוכנית של נטיעת עצים, שימשה גם כדי לשנות את הנוף במובן פוליטי והיסטורי, להפוך לבלתי נראים את עקבותיהם של תושביה הקודמים של הארץ.

הטענה של מר הייק כי קק"ל תומכת באוכלוסייה בישראל, ללא קשר לרקע שלהם, מייצגת (אם להשתמש במילותיו שלו) "עיוות של האמת בקנה המידה הגדול ביותר".

ד"ר בארי סטירר

בריטון