Story in English

אלפורעה, צילום טל אדלר

אם זה מפתיע אתכם, כנראה שאין לכם מושג איך מתנהל מנגנון הנישול וההרס בנגב. אולם השבוע החליט בית המשפט המחוזי בב"ש לטובת אזרח בדווי וקבע כי אין להרוס מבנה לפני דיון בערעור.

בהחלטה אמיצה פסק כב' השופט י. דנציגר כי על הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הדרום לעכב את ביצוע צו ההריסה למבנה בישוב אלפורעה דרומית לערד.
השופט פסק כי  אין להרוס את המבנה עד להחלטת בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש תושב אלפורעה נגד החלטת בית משפט השלום שלא לעכב את הריסת הבית.

בהחלטתו מצטט השופט את טענת העותרים כי אי חוקיותם של המבנים נובעת  ממחדליה של הועדה לתכנון ובניה שנמנעה עד היום מקידום תוכניות מתאר לישוב. אזלת ידה של הועדה המחוזית בולטת על רקע העובדה שהממשלה כבר הכירה בישוב אלפורעה וכי והחלטות על פיתוח תוכנית מתאר התקבלו בוועדה לתכנון ובמשרד הפנים.

הטענה שבחר כב' השופט לכלול בפסק הדין חושפת חלק ממנגנון הנישול והאשמת הקורבנות שנוקטת המדינה ביחס לבדווים. הועדה לתכנון ובניה הוציאה בשנים האחרונות מאות צווי הריסה לבתים ביישובים בדואים מוכרים ובלתי מוכרים, אף שבכל המרחב המאוכלס בבדואים כמעט ואין תוכניות מאושרות ואין לרשות התושבים מסלול כלשהו לאישור של בניה חדשה.

השימוש שעושה הועדה לתכנון ובניה בצווי הריסה מנהליים ובקביעת אי חוקיותם של מבנים היא משום כך אחיזת עיניים ומניפולאציה המונעת מתפיסה אתנוצנטרית של זכויות השימוש בקרקע. מדיניותה של הועדה נועדה להסתיר את מחדליה ואת אפליית הבדווים ומגדילה לעשות בהופכה את הבדווים לפושעים.

חמור מכך, העדר תוכניות מתאר לא מנעה עד היום מבתי המשפט לפסוק לטובת הועדה המחוזית. גם במקרה זה פסק בית משפט השלום בב"ש כי אין לעכב צו הריסה עד לדיון בערעור על ההריסה למרות שהריסת המבנה מייתרת את הדיון בערעור.

כב' השופט דנציגר קבע שללא קשר לסיכויי הערעור אין להעלות על הדעת את הריסת המבנה לפני דיון בערעור. כך כותב השופט:

"כידוע, זכות הטיעון של בעל דין נמנית על כללי הצדק הטבעי שהם מנשמת אפו של ההליך המשפטי. יש לשמור ולהקפיד על קיומם של כללים אלו. אי מתן צו עיכוב הביצוע יהפוך את הערעור שהוגש על ידי המבקש לבית המשפט המחוזי לחסר כל נפקות ממשית וירוקן את זכות הטיעון העומדת לו כמו גם את זכותו לקבל את יומו בבית המשפט לאות מתה.

גם אם סיכויי הערעור נמוכים כטענת המשיבה, ומבלי להביע עמדה בעניין, הרי שלמשיבה לא יגרם כל נזק ממשי בעיכוב ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בערעורו של המבקש אשר נדמה כי אינה עשויה להימשך זמן רב. לעומת זאת, זכות הטיעון וזכות הגישה לערכאות העומדות למבקש יינזקו ללא ספק. ביצוע צו ההריסה עובר לשמיעת ערעורו של המבקש יצור עובדות מוגמרות בשטח באופן שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם וככל שהערעור יוכרע לטובת המבקש, וזאת מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי הערעור."

"החלטה חשובה זו" אומר עו"ד קייס נאסר, בא כוח העותר, "מפיחה תקווה כי בתי המשפט ימנעו גם בעתיד מלשמש חותמת גומי של הועדה לתכנון ובניה ובכך יאלצו אותה להפנות את מאמציה לתכנון ובניה ולא להריסה."

פסק הדין