שוטרים ירו כדורי גומי על אזרחים בכביש באר שבע תל אביב

הבולדוזרים של הקק"ל משנים את פני השטח של אל עראקיב. תושבים מרהט שניסו להגיע לכפר נחסמו על כביש 40.  השוטרים ירו כדורי גומי אל עבר נשים וגברים על כביש ב"ש ת"א. ד"ר עוואד אבו פריח נעצר. 5 אחרים עוכבו ושוחררו.

עדכון הפורום לדו קיום בנגב על הארועים אתמול ה-17.2.2011

בשעות הבוקר מוקדם מהרגיל, החלו הכלים של הקק"ל לעבוד באדמות הכפר, מלווים בעשרות שוטרי יס"ם, אנשי מינהל, אנשי הסיירת הירוקה ועוד. הבולדוזרים ממשיכים בבניית סכרים והפיכת אדמות הכפר לטרסות. גם שטח השיג' של השיח סייח שניתן היה לזהותו בנקל ומרחוק הפך לגבעה פצועה וחרוצה משיני הדחפורים.

לקראת הצהריים הגיעו עשרות אנשים וביקשו להיכנס להתפלל בבית הקברות – השוטרים לא אפשרו להם להיכנס ובזמן שהגברים דיברו עם השוטרים המתינו הנשים בתעלה בצד הכביש בכניסה לכפר. תוך זמן קצר פתחו השוטרים בירי (של כדורי אל-הרג כלשהם) לכיוון הנשים והגברים, שהחלו במנוסה לכיוון הגבעות ולכיוון כביש 40. השוטרים החלו לרדוף אחר האנשים ולבסוף עצרו אדם אחד ועיכבו חמישה. במהלך הערב שוחררו כל החמישה ממעצר. העצור, ד"ר עואד אבו-פריח מואשם בארבעה סעיפי אישום.
האירועים החמורים מהבוקר והשימוש שעושה המשטרה בכלי נשק מסלימים את המצב.

נשיא בית המשפט המחוזי בב"ש האריך את מעצרם של שלושת העצורים שבידי המשטרה עד לתום ההליכים

היום הקריא שופט בית המשפט המחוזי ספי אילון את החלטתו בעניין מעצרם של אברהים ואחמד אבו מדיע'ם שנעצרו ביום חמישי שעבר בכפר, השופט החליט לעצור אותם עד תום ההליכים. ביום ראשון יעתור ארגון עדאלה מתכוון לעתור לבית המשפט העליון בעניין.סלימאן אבו-מדיעם שבא לסייע לאנשי הכפר נעצר אמש עם כניסתו לכפר והוא עדיין במעצר.שלושת הפעילים שנעצרו בשבוע שעבר וקבלו צו הרחקה לשבועיים ערערו היום על ההחלטה. השופטת שהבטיחה לתת החלטה עד הערב, ככל הנראה תתן את החלטתה רק ביום ראשון.

ראוי לציין כי בחודש האחרון נראה שהמדינה שינתה את הטקטיקה והיא מכבידה את ידה עוד יותר על אנשי הכפר והפעילים במעצרי שווא. מטרת המעצרים הרבים והגשת כתבי האישום לאנשי הכפר והפעילים היא להתישם ולהביא לסיומו של המאבק באל-עראקיב מוקדם ככל האפשר.במאבק באל-עראקיב אנו נתקלים בשימוש באמצעים בלתי לגיטימיים כלפי המפגינים ובאלימות ההולכת וגוברת, אלימות המסכנת את כל מי שנמצאים באזור בית הקברות: ילדים, נשים וטף.

אתמול והיום ילדים ונשים נורו בכדורים שונים.גם היום נאסרה כניסתם של תומכים ופעילים כאשר בדרך הראשית אל הכפר חוסמות ניידות את הכניסה ואינן מאפשרות מעבר ועל כן המעבר הוא בדרכים לא דרכים מסביב לכפר.  בקשות חוזרות ונשנות לראות את הצו האוסר כניסה לכפר אינן נענות. השוטרים גסי רוח ואלימים במיוחד. טון הדיבור בוטה בדרך כלל והשוטרים פועלים כיחידות בשטחי כיבוש. זכויות אזרחיות אלמנטאריות כמו זכות המחאה, חופש הביטוי וחופש התנועה אינן קיימות באזור אל-עראקיב והשוטרים מפעילים כח בלתי סביר.

אנשי אל-עראקיב זקוקים לתמיכתכם והגברת מעורבותכם במאבק חשוב זה.
אנו קוראים לציבור להגיע אל הכפר ולתמוך במאבקם הצודק של אנשי אל-עראקיב,
אל מול ההסלמה ההולכת וגוברת מצד המדינה.
לפרטים נוספים: מומתאז – 050-7701118

וידאו ותמונות מהאירוע ניתן לראות בלינק הבא באתר פאנט

תמונות בפייסבוק של פורום דו-קיום בנגב

באיחור אלגנטי של 64 שנים יוכלו בדואים לבחור ולהיבחר לרשות המקומית

כבוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש הורתה היום (9.2) למשרד הפנים לקיים בחירות במועצה המקומית אבו בסמה בדצמבר 2012.

עמרם קלעג'י. כמעט וזכה להיות ראש מועצה לכל ימי חייו צילום: יהודה לחיאני

האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה עתרו לבג"צ באפריל 2010 יחד עם תושבים בדואים ועם ועד ראשי הרשויות הערביות, בדרישה לבטל את "חוק אבו בסמה" – תיקון לחוק המאפשר לשר הפנים לדחות ללא הגבלה את הבחירות הראשונות במועצה האזורית.

באגודה לזכויות האזרח ציינו בסיפוק את החלטת השופטת לחייב את מועצת אבו בסמה לקיים את הבחירות במועד נקוב. אך יחד עם זאת ציינו בדאגה כי משרד הפנים עלול להתקשות בהכנת הבחירות במועדן ולדרוש דחיות נוספות.
ע"פ החוק בחירות ראשונות במועצה מקומית חדשה צריכות להיערך 4 שנים לאחר הקמתה.
בנסיבות חריגות התיר החוק לשר הפנים לדחות את קיום הבחירות בשנתיים לכל היותר. לקראת סיום תקופת ארבע השנים, פעל משרד הפנים לדחיית מועד הבחירות באבו בסמה בשנה, וסוכם על קיום בחירות בדצמבר 2008. לאחר מכן, פנה שר הפנים לוועדת הכנסת, וקיבל אישור לדחייה של שנה נוספת – ל-8 בדצמבר 2009. כשקרב מועד זה, העדיף משרד הפנים להמשיך ולהימנע מקיום בחירות ותחת זאת פעל לקידום החוק המתיר את דחיית הבחירות ללא הגבלת זמן, שהתקבל בנובמבר 2009.

מועצת אבו בסמה הוקמה בשנת 2003 ומאגדת עשרה ישובים בדואיים שהוכרו על ידי המדינה בשנים האחרונות. עם זאת מרבית הישובים במועצה הם ישובים בהקמה. ברובם אין עדין מגרשים מאושרים ותוכניות הישוב לא סיימו את הליכי האישור. כתוצאה מכך, על אף שבשטח המועצה חיים כ-45 אלף תושבים רשומים בה רק כ-3600 תושבים. בנוסף מספקת המועצה שירותים לכ-50 אלף תושבים נוספים בכפרים הבלתי מוכרים. מצב בלתי תקין זה מחייב את המועצה לקיים סקר מקיף לרישום מרבית תושביה בפנקס הבוחרים. זאת עד 150 יום לפני מועד הבחירות. עד היום לא נקטה המועצה בצעדים לביצוע הסקר והרישום. במצב עניינים זה גם אם יתקיימו בחירות סביר להניח כי המועמד שיבחר לא ישקף את רצון התושבים.

מאז הקמתה ב-2003 עומד בראש המועצה עמרם קלעג'י מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, שמונה לעמוד בראש הועדה הקרואה ע"י שר הפנים לשעבר אברהם פורז. שרי הפנים שהחליפו אותו מאיר שטרית ואלי ישי, נמנעו בתורם לפעול למימוש זכותם הדמוקרטית של תושבי המועצה.

בנובמבר 2009 פנו אזרחים בדואים לראש הממשלה בבקשה דחופה למנוע את חקיקת החוק הבלתי דמוקרטי שידחה עד אין קץ את הבחירות באבו בסמה. במכתבם לראש הממשלה כתבו אז :
"המקרה שלפנינו חמור במיוחד, מאחר והבחירות נדחות זאת הפעם השלישית. מהדחייה החוזרת עלולים התושבים להסיק בנקל, כי אין למדינה כוונה להבטיח להם את זכות הבחירה. ודוק: זכות זו לא הייתה נחלת חלקם מאז הקמת המדינה, משך 61 שנה!"
מאחר ובקשתם לא נענתה הוגשה העתירה לבג"צ באפריל 2010

פסק הדין

תושבי הכפר אום אלחירן הגישו התנגדות להקמת הישוב חירן

עמותת במקום ומרכז עדאלה פירסמו כי תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן הגישו בסיועם התנגדות לתכנית להקמת הישוב חירן: התכנית מהווה נדבך נוסף בהפליית האוכלוסייה הבדואית בנגב

מקור:עדאלה

עמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון", מרכז עדאלה ותושבי מתחם אום-אלחיראן שבכפר הבלתי-מוכר עתיר/אום-אלחיראן, הגישו ביום 12 בינואר 2011,  את התנגדותם להקמת ישוב חדש באזור יער יתיר לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום. התכנית (תכנית מתאר 107/02/15) מבקשת להקים ישוב חדש בשם חירן, המיועד לאוכלוסייה יהודית, זאת תוך הריסת בתיהם של תושבי מתחם אום-אלחיראן, שבכפר עתיר/אום אלחיראן, אשר ממוקמים על הקרקע המיועדת למגורים.

רוב שטחו של מתחם אום אלחיראן, בו מתגוררים כ-500 תושבים, נמצא בגבולות תוכנית הישוב החדש, כאשר חלק גדול מבתי המתחם מצויים בשטח המיועד לבנייה למגורים ובחלקם האחר נמצאים בשטחים המיועדים כשטחים ציבוריים ויער מוצע. על אף זאת, נטען בהתנגדות, התכנית משאירה את אופציית הריסת בתי התושבים ומעברם מאזור מושבם במשך 55 השנים החולפות כפתרון יחיד לדיור תושבי מתחם אום אלחיראן, תוך כדי פגיעה בזכויות יסוד של המתנגדים לקניין, לכבוד ולשוויון.

בנוסף, עורכי התכנית ומוסדות התכנון לא בדקו חלופות, כגון הכרה במתחם ומתן מענה תכנוני להסדרת מעמדו, אשר ימנעו את הפגיעה בזכויות היסוד של תושביו. לדברי סזאר יהודקין, מתכנן ערים בעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", "התכנית מתעלמת לחלוטין מהמצב הקיים בשטח ומזכויותיהם של התושבים הבדואים והיא מגשימה, הלכה למעשה, מדיניות של ריכוז האוכלוסייה הבדואית בישובים מועטים. כמו כן, התכנית מהווה נדבך נוסף במדיניות ההפליה של האוכלוסייה הבדואית בנגב בכל הנוגע להקצאת משאבים לצרכי מגורים והתיישבות".

עוד נכתב בהתנגדות, כי לאחר הליך תכנוני שנמשך למעלה משבע שנים, החליטה הוולנת"ע בתאריך 20/07/2010 להכיר בכפר עתיר/אום אלחיראן במקום מושבו של המתחם הצפוני יותר, עתיר, ולקבל את ההצעה כי האוכלוסייה שמתגוררת במתחם אום אלחיראן תעבור למתחם עתיר לאחר תכנונו והסדרתו. עם זאת, בתאריך 15/11/2010 קיימה הולנת"ע דיון חוזר בהחלטתה, זאת לאחר התערבותו של נציג משרד ראש הממשלה, שבסיומו החליטה לבטל את הפתרון המוצע עבור הכפר עתיר/אום אלחיראן. זאת ללא שמיעת עמדת תושבי המתחם ובניגוד לכללי המינהל התקין.

עו"ד סוהאד בשארה, ממרכז עדאלה, אומרת כי "כל העובדות המוצגות בהתנגדות מביאות למסקנה החד משמעית, כי התכנית מתבססת על העדפת האינטרסים של האוכלוסייה היהודית על פני האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום למעלה מ-55 שנים ומהווה פגיעה חמורה בזכות החוקתית לשוויון.  התוצאה המעשית של פינוי אוכלוסיית אזרחים מסוימת על מנת לאכלס אוכלוסיית אזרחים אחרת הנה קשה ביותר והיא מהווה מדיניות הפרדה על רקע לאום ו/או דת אשר מזכירה משטרים אפלים שחלפו מן העולם".

עוד: מנהלת הבדואים מונעת מתושבי עתיר אום אל חירן אספקת מים ומאלצת את התושבים להביא מים במיכליות מח'ורה. מניעת המים משמשת כאמצעי לחץ על מנת לאלץ את התושבים לעזוב. ב-8.2.2011 יתקיים בועדת הכלכלה דיון על מניעת המים מתושבי עתיר אום אלחירן ותל ערד.

ההתנגדות